ממייסדי תנועת חיבת ציון. עם הופעת הרצל הצטרף לתנועת הציונות המדינית והיה מראשיה.

מהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה. עמד בראש הקרן הקיימת לישראל משנת 1923 עד יום מותו בשנת 1941 . דגל בעבודה מעשית וראה כעיקר ראשון התיישבות חקלאית בארץ-ישראל.

נולד ברוסיה בשנת 1863. בא לארץ-ישראל בשנת 1903. היה ממייסדי הסתדרות המורים ומראשי המארגנים את היישוב העברי החדש ("הכנסיה הגדולה" - 1903). חזר לרוסיה ועמד בראש הוועד האודיסאי ופעל בחיי הציבור והתנועה הציונית. השתתף בוועידת-השלום בפאריס ב-1919 והרשים בנאומו בעברית על זכות העם היהודי. בשנת 1919 שב ועלה לארץ-ישראל. עמד בראש "ועד הצירים", אשר ריכז וכיוון את כל הפעולות המעשיות בארץ-ישראל לאחר הכיבוש הבריטי. משנת 1921 היה ראש ההנהלה הציונית.
על שמו הקיבוץ כפר-מנחם ורחובות בערי הארץ.