מאגר מידע
מאגר מידע > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה שלישית
מאגר מידע > מיישוב למדינה > ההתיישבות


ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק | מחבר: גד אופז

יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה

התנועה הקיבוצית לא צמחה בעמק יזרעאל, אולם דומה שהבשילה בו. תחילה נוסד הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, שעשה את ראשית צעדיו במחנות סוללי הכבישים, שנבטו וקמלו בעמק בימי העלייה השלישית. בעמק גם התיישבו בכורי קיבוציו – בית-אלפא, משמר-העמק ומרחביה. אחריו בא הקיבוץ המאוחד – יוצא חלציו של קיבוץ עין-חרוד – שהיה תולדה מורכבת של אנשי גדוד העבודה ו'חבורת העמק', שקיבלו על עצמם את מנהיגותם של אישים מקרב העלייה השנייה. רק מאוחר יותר נוצרה המסגרת הפדרטיבית הרופפת של חבר הקבוצות, שכללה את הקבוצות הקטנות – דגניה, כינרת, גבע ואחרות.

בקיבוץ הארצי ובקיבוץ המאוחד התמסד דפוס של הנהגה תנועתית ריכוזית, המתמקדת באישיותו של מנהיג יחיד, מורם מעם. כמה סיבות חברו ליצירת הדפוס ההנהגתי הזה. בראש וראשונה נבע הדבר מהמצוקה שבה היו כרוכים חייהם של החלוצים. מי שהיטיב לבטא את אותה מצוקה היה הסופר דוד מלץ, מעולי העלייה השלישית:

עלינו ארצה והתייחדנו עם עצמנו. את העבר עם צורות חייו, מלחמותיו וסיבוכיו השארנו מאחרינו. ...נעקרנו בבת-אחת מקרקע-תרבותנו, אשר בכל זאת אלפי שנות היסטוריה הטביעו את חותמן עליה. נעקרנו, ובכוח עליון הוטלנו אלי-קרקע ציה זו כאן. הוטלנו לבין שדות לבנים אכולי-שמש, והועמדנו לפני סלעים ערומים, חשופים כלפי אש שופעת ממעל. הועמדנו לפני היקום, לפני האלמנטים הראשוניים פנים אל פנים, גוף אל גוף, בלי לבושים חיצוניים חוצצים בינינו, ובתוך אלה עלינו לכבוש את חיינו.

הנוף הצחיח הלא-מוכר; העבודה הפיסית הלא-מורגלת; הפרידה מבית אבא-אמא; הרס המיבנה החברתי האורגני, שהיה בית גידולם – כל אלה ועוד חברו ליצירת מצב של אי-ודאות וחרדה, שעוררו צורך בהתלכדות סביב אישיות אבהית, חזקה ומשרה הרגשת בטחון; אדם שיש עמו תשובות ברורות על כל השאלות והתהיות; מי שבכוחו להעניק תחושת יעוד ולמקם את המפעל התנועתי-התיישבותי במהלך היסטורי רחב וכוללני. אין ספק, כי גם הדפוסים החברתיים, שהביאו אתם העולים ממזרח-אירופה, היו גורם מסייע בהתהוותה של מנהיגות ריכוזית. הם באו לרוב מחברה מסורתית-דתית, שבה נאצל מעמד מרומם לרב הפוסק או לצדיק הכריזמטי. גם בתנועת הנוער, שבה קיבלו רבים מהם את ההכשרה לקראת החיים בארץ, התפתחה הנהגה כריזמטית של מדריכים, או כפי שכונו בתנועת השומר הצעיר – 'מנהלים'.

מייסדי הקבוצות והקיבוצים הראשונים לא גדלו על ברכיה של תרבות דימוקראטית מפותלת ולא סיגלו לעצמם יכולת לחיות בשלום עם פלוראליזם השקפתי. בנוסף לכך יש לזכור ששנות ה- 30 וה- 40 – שנות התבססותן של התנועות הקיבוציות – היו שנים של חיפוש אחר עוצמה כובשת, ואמונה בכוחם של משטרים סמכותיים. רק מאמצע המאה הנוכחית ואילך החלה שקיעתה של הדיקטטורה וזרחה מחדש שמשן של הדימוקראטיות כשיטת-מימשל וכדרך-חשיבה.

מכל הסיבות הללו, ומסיבות נוספות, נוצר דפוס המזהה באופן מוחלט תנועה קיבוצית עם מנהיג הניצב בהתמדה בראשה, שאין עוררין על ברכתו, בכורתו ובחירתו. כזה היה מעמדם של יצחק טבנקין בקיבוץ המאוחד ושל מאיר יערי בקיבוץ הארצי. מקום מושבם היה מרכז התנועה בראשה עמדו, ומידה של פולחן היתה ביחסם של חברי התנועה מהשורה אליהם. הם שמרו בקנאות על מעמדם בעזרת קבוצת נאמנים, ומי שלא התאים לה מנטאלית – לא בא בשעריה. מי שחלק על מעמדם גורש, סולק ונודה ללא סליחה ומחילה.

לחלקים נוספים של המאמר:
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק (פריט זה)
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יצחק טבנקין : המנהיג והתנועה - יישות אחת
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק: שלמה לביא : חלוץ תמיד
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק: מאיר יערי : שילוב של אב סמכותי וכוהן גדול
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יעקב חזן : 'אופטימיסט ללא תקנה'


ביבליוגרפיה:
כותר: ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק
מחבר: אופז, גד
שם ספר: עמק יזרעאל, 1967-1900 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר
עורך הספר: נאור, מרדכי
תאריך: תשנ"ג - 1993
הוצאה לאור : יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
בעלי זכויות: יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה
הערות: 1. סידרת עידן ; 17.
2. בסיוע המכון לחקר תולדות הקרן הקיימת לישראל.
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית