נֶאֱלַצְנוּ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת בִּמְהִירוּת עַל פִּי פְּקֻדָּה,
נְבִיחוֹת הַנָּאצִים עֲדַיִן הִדְהֲדוּ בָּאָזְנֵינוּ,
כָּל אֶחָד אָחַז בַחֲבִילָתוֹ, רְכוּשׁוֹ הַקָּטָן הַיָּקָר,
כִּי כָּל דָּבָר אַחֵר כְּבָר אִבַּדְנוּ מִזְּמַן.

רָדְפוּ אוֹתָנוּ, דָּחֲפוּ אוֹתָנוּ עִם כַּתּוֹת,
אָמְרוּ אָז לָלֶכֶת "מַהֵר וְיוֹתֵר מַהֵר,"
הָיִינוּ מְבֻּלְבָּלִים, בְּנוֹסָף עוֹד קְפוּאִים,
וּכְבָר לֹא יָכֹלְנוּ לְהָבִין דָּבָר.

אָבִי הָיָה חַלָּשׁ, כָּאַב לוֹ הַגַּב,
הוּא לֹא יָכֹל הָיָה בִּכְלָל לִצְעֹד בַּקֶּצֶב הַזֶּה,
הַחַיָל דָּחַף אוֹתוֹ, עָלָיו לְמַהֵר,
אָבִי לֹא יָדַע כְּלָל מָה קוֹרֶה אִתּוֹ...

בְּיֵאוּשׂוֹ זָרַק אֶת הַחֲבִילָה,
שֶׁפִּתְאֹם הַכְּבִידָה עָלָיו עִם גָּדְלָה וּמִשְׁקָלָהּ,
הוּא רָצָה לֶאֱחֹז בָּהּ, הוּא הִצְמִיד אוֹתָהּ אֵלָיו,
אַךְ הַחַיָל דָּחַף אוֹתוֹ, הוּא חָשַׁב שֶׁהוּא נִשְׁבַּר.

כְּשֶׁמָּצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ אָז לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לַגֶּטוֹ
וְאָבִי עָמַד שָׁם לְלֹא הַמִּטְעָן,
שֶׁהֵכִיל אֶת הַכֹּל, כֹּל מָה שֶׁמָּצָאנוּ יָעִיל,
שָׁם שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא זָרַק אוֹתוֹ מִזְּמַן.

אִמִּי פָּרְצָה בִּבְכִי וְנֶאֶנְקָה מֵאֵימָה,
שָׁמְעָה מַה קָרָה, הָיְתָה לְגַמְרֵי מְעֻרְעֶרֶת,
וַאֲנִי הָיִיתִי רַק בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, לְגַמְרֵי לְלֹא נִסָּיוֹן,
רַק עָמַדְתִּי וְהִקְשַׁבְתִּי לַכֹּל.

נִהְיֵיתִי פִּתְאֹם מְבֻגֶּרֶת, מְבֻגֶּרֶת וְחָכְמָה,
חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא קָרָה מַשֶּׁהוּ נוֹרָא,
לֹא הַחֲבִילָה יָכְלָה לִמְנֹעַ אֶת מוֹתֵנוּ,
שְׁלָשְׁתֵּנוּ עָמַדְנוּ לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה...

הַגֶּטוֹ הָיָה כְּלוּב, מִמֶּנּוּ לֹא הָיָה נִתָּן לְהִמָּלֵט,
בַּגֶּטוֹ נתְנָה לָנוּ רַק תְּקוּפָה קְצָרָה,
שָׁם לֹא הָיָה צֹרְךְ בְּטּובִּין וּמִטַּלְטְלִין,
כְּבָר יָדַעְנוּ כֻּלָנּו כִּי מִדְבָּר בְּחַיֵּינוּ.

לשירים נוספים:
לפני הכניסה לגטו (פריט זה)
רחוב הגבול
סלקציה באושוויץ
שחרור המחנה ברגן-בלזן
הם כלם, כלם היו ברי מזל