מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918

עד שנת 1918 היתה קראקוב, עם כל גליציה, תחת שלטונה של אוסטריה. בתקופה זו היה עיקר השלטון בידי הקבוצה הלאומית האוסטרית-גרמנית, שלא היה לה כל עניין לדאוג לפיתוחה של גליציה וקראקוב הפולניות. מכאן נבעו שני דברים: 1) בגלל הפיגור הכלכלי לא התפתחה בתקופה זו בקראקוב אנטישמיות כלכלית-חברתית מצד הקבוצה הלאומית השלטת לגבי היהודים. 2) איזור זה היה עדיין במצב של פיגור מסויים מבחינה תעשייתית מודרנית – ולכן יכלו היהודים לקיים את עמדותיהם "ההיסטוריות" בעיקר במסחר, ואף לחדור בלי מחסומי הפלייה לעמדות אינטליגנציה מקצועית, בעיקר במקצוע המשפטים ובמידה פחותה מזה לרפואה ועוד. זו היתה גם נקודת זינוק עם כינון פולין העצמאית.

בשנת 1918 כוננה פולין העצמאית, שכללה, כמובן, גם את קראקוב. אחרי תקופת מעבר הואץ קצב הפיתוח הכלכלי, שליהודים היה חלק נכבד בו; ואולם, התחילו גם מחריפים ניגודים כלכליים של התחרות בין הרוב הפולני שבידו עיקר השלטון, ובין היהודים, שהיו מעתה נתונים בסכנת הפלייה עובדתית. המשבר העולמי, שהגיע לכאן בתחילת שנות השלושים, גרם להחרפת ההתחרות הכלכלית הבלתי שווה; גם נצחון הנאצים בגרמניה עודד את האנטישמיות הכלכלית. התגברות האטאטיזם בפולין הקלה על הפעלת ההפלייה לגבי היהודים, והתערערות הולכת וגוברת של הדמוקראטיה הפרלמנטארית מאז הפיכת פילסודסקי ועד המלחמה (1939-1926) צמצמו עוד יותר את סיכויי ההתגוננות הפוליטית. כך זה נמשך עד המלחמה.

התקופה בין 1930-1918

1) תחילה באו כשנתיים של מצוקה-שלאחר-המלחמה: ג'וינט האמריקאני חילק תבשילים ובגדים חמים לנצרכים הרבים, בבוקר נשמעו נקישות של סוליות העץ של הילדים הממהרים לבית הספר, ארגוני העובדים היהודיים אירגנו מטבחים זולים מזה, וקואופרטיבים אחדים למלאכה מזה. אחרי כן באה נורמליזציה כלשהי ותהליך של התאוששות, שארך כעשר שנים. האוכלוסיה גדלה בעיר-הגדלה, גברה תנועת הבניה; בתהליך של פיתוח התרבו מפעלי מלאכה, מסחר ותחבורה – ועם שיפור התחבורה קיבלה התעשיה תנופה קדימה, גם בשביל הסביבה המתרחבת. יהודים רבים נוספו לאינטליגנציה המקצועית. בשנים אלה היתה עדיין שכיחה התופעה שמוסדות הממשלה והעיריה פנו בהזמנות לסוחר ולתעשיין היהודי. יהודים סיטונאים המשיכו בתיווך בין האיכרים הפולנים בסביבה לבין מערכות השיווק. בימי השוק השבועיים מילאו עגלות האיכרים שבאו למכור ולקנות את השטח הגדול הריק שבקרבת מגרש "מכבי". הסוחר היהודי ובעל המלאכה היהודי שירתו לא רק את האוכלוסיה היהודית, אל גם את הלא-יהודית ברחובות "היהודיים" המסורתיים ובקרבתם.

גם במובן "הגיאוגראפי-כלכלי" באה התרחבות של מגורים ועסקים של יהודים: אם כי, הכיכר המרכזית של העיר, "רינק גלובני", היתה ברובה המכריע לא יהודית בעסקיה, החלו להופיע ברחובות הסמוכים לה, ובעיקר בגרודזקה, ש'יננה, פלוריאנסקה ושבסקה, חנויות יהודיות נוספות, ורחוב שפיטלנה הצר והצדדי הפך לשם דבר: החנויות היהודיות הרבות לספרים משומשים המו ב"עונה הבוערת" תלמידים מוכרים וקונים, ואפילו חברי הסגל האוניברסיטאי היו מזדמנים שם כפעם בפעם כדי לחפש ספרים נדירים.

ההתרחבות הגיאוגראפית של היהודים בעיר, הן במגורים והן בייסוד מפעלים ועסקים, נעה בתקופה זו בעיקר דרומה (דרום-מזרחה, בכיוון לפודגוז'ה ודרום-מערבה, בכיוון לדמבניקי) והיתה קשורה עם תנועת בנייה נמרצת ועם סיפוח יישובים נוספים לתחום שיפוטה של העיר.

2) בתקופה זו התפתח חלק מבתי המלאכה של יהודים למפעלי תעשייה קטנה ובינונית וכן, חלק מהון מסחרי של יהודים הושקע במפעלי תעשייה גדולים יותר. ריבוי האוכלוסיה גרם תנועת בנייה ויצר שוק מתרחב לחומרי בניין, החל במלט ובלבנים וכלה בנגרות, מסגרות וצבע. התרבו נגריות מכניות, גם מסגריות, במקצועות המסורתיים של המלאכה היהודית עלה היקף התעסוקה של מקצת בתי המלאכה: קונפקציה, בנעלה, פרוונות, צבעים וכימיקאלים, מזון ויינות. התפתחו בתי מסחר לאריגים: בית מסחר גדול לשטיחים ולינוליאום (נוסבאום); בית חרושת למסמרים וחוטי ברזל (באומינגר), בית חרושת למוצרי שוקולד "אופטימה" ועוד ועוד. יהודים התקשרו עם פירמות בחו"ל לנציגות מסחרית ולסניפים של ייצור, כגון סבון "שיכט" ונרות שטיארין (הרשטיין); שוקולד "סישארד" (לאקס); עקבי גומי "ברסון". (קנארק).

ועוד מספר פרטים חשובים לעניין חלקם של יהודי קראקוב בפיתוחה הכללי של העיר, החל בשנת 1918 ואילך: הנה מפעל תעשייה כבדה, כור היתוך להפקת ברזל מעפרה ברזל – היחידי באיזור קראקוב הוקם ונוהל על-ידי משפ' אפשטיין: הנה המפעל לייצור מלט, היחידי באיזור, נוסד בידי משפ' ליבן; וכן מכרה פחם, שברבות הימים הפך לאחד ממפעלי התעשייה הכבדה הגדולים ביותר באיזור (קבוצת יאבוז'ם), הוקם בידי משפ' גוטמן (שבאה לקראקוב מאיזור מורבה). ראויה גם לציון חלקן של משפ' פרייליך וכרמל בפיתוח המסחר באיזור קראקוב. ייזכר גם "ביח"ר לייצור כבלים", הגדול בסוגו בפולין כולה, מפעל תעשייתי מודרני מובהק, שגם הוא היה מפעל יהודי; ועוד ביח"ר לייצור ציוד רמזורים בשביל מסילות הברזל, מפעל ייזום בידי קבוצת יהודים צ'כיים, בשיתוף פעולה עם יהודי מקראקוב. ואל נשכח גם מוסדות פיננסיים: הבנק לשיקוםמגורים "בון" שהיה בבעלותן של משפ' אשכנזי, גרינברג וקורנגולד ועוד "בנק א. הולצר" בבעלותו של מר ווהל.1

מן הראוי לציין כאן גם את תרומתם של יהודי קראקוב למדע, ובכלל זה מדע הכלכלה, בתקופה זו, תרומה שזכתה להערכה חיובית ביותר בקרב האינטלקטואלים של קראקוב, יהודים כלא יהודים. באותן השנים, זרמה עתודה נוספת של יהודים, בעיקר בני המעמד הבינוני, לאוניברסיטה. הם פנו בעיקר למקצועות כמו משפטים, רפואה, רפואת שיניים, ראיית חשבון וכלכלה, ולא מעט למקצועות הומניסטיים.

מעט מספרים ומשמעותם

ב"ספר קראקא" פרט ד"ר צבי פרנס יריעה סטאטיסטית רחבה, גם מפורשת, המסתמכת בעיקר על מיפקד האוכלוסיה 1931. כל המתעניין בסוגיה ודאי חייב לעיין בחומר העשיר הזה. רשימתנו היא בעלת אופי והיקף אחרים, אך אי אפשר לפסוח על ההיבט הסטאטיסטי, בליווי הערות מפרשות. הוצאנו ממחקרו של ד"ר פרנס מספרים אחדים וננסה לעמוד על כמה משמעויות שלהם. האחריות לפירושים שלהלן, היא על כותב הדפים האלה בלבד.

המספר הכולל של אוכלוסיית קראקוב בשנת 1931 היה 220,000 נפש. בתוך זה היו אז 56,800 יהודים, כלומר, 25%. ניקח את האחוז הזה בתור כעין מפתח קבוע להשוואות: אחוז היהודים במספר הכללי של העסוקים בענף כלכלי מסויים (עם בני משפחותיהם, התלויים בהם) מזה, לעומת אחוז היהודים בכלל תושבי העיר מזה. זה יאפשר להבחין בכמה קוים ספציפיים של חיי הכלכלה היהודיים.

ההרכב הכלכלי של יהודי קראקוב (המפרנסים והתלויים).

הענף

מספר
היהודים

% מן ס"ה
היהודים

% היהודים
מן ס"ה הענף בכללו

תעשייה ומלאכה. . . . . . . . . . .

17,800

31.50

26.50

מסחר, ביטוח, כספים ותיווך. . . .

26,400

45.73

58.00

תחבורה ותעבורה. . . . . . . . . .

2,900

6.74

17.58

חינוך ותרבות. . . . . . . . . . . . .

1,500

2.65

17.64

שירות בית . . . . . . . . . . . . . .

500

0.88

.

מקצועות אחרים . . . . . . . . . . .

7,400

13.10

.

. ------------ --------------- .

סך הכול יהודים

56,500

100.00

.

פירושים והערות:

77.23% של כלל האוכלוסיה היהודית חיה על תעשייה ומלאכה מזה ועל מסחר, ביטוח, כספים ותיווך מזה. פה מתרכז עיקר חייבם הכלכליים. בסעיף הראשון, חלקם בין כלל המתפרנסים על הענף הוא גדול במקצת מחלקם באוכלוסיה, ואילו בסעיף השני, חלקם בענף גדול פי שניים ומעלה מחלקם בכלל האוכלוסיה; מכאן הגורליות של ענף המסחר וכו' בשביל יהודי קראקוב.

בדיקת הנתונים הרלבנטיים בתעשייה ומלאכה מעלה צורך בהסברים שאינם ברורים לאלתר. 59% מן היהודים החיים על ענף זה הם "עצמאיים". ואולם מונח זה חל על בעל מלאכה קטן בעובד בעצמו או עם כמה שוליות שכירים, וגם על מעסיק עשרות או מאות פועלים. למותר להוכיח, שרוב היהודים בענף היו בעלי מלאכה עם עובדים אחדים, או התפרנסו על מפעלי תעשייה קטנים. ככל שמעסיק יהודי בתעשייה וכד' עלה עלה בדרגה להיקף בינוני וגדול, כן הסתמן בכל הבהירות מעבר לעבודת לא-יהודים: לעומת זאת לא העסיקו תעשיינים לא-יהודים עובדים יהודים.

במסחר וכו' התפרנסו 45.73% היהודים. נוסף לכך: חלקם בענף בכללו הוא 58%, כלומר כפול שניים ומעלה מחלקם באוכלוסיה הכללית. רוב הסוחרים היו קמעונאים, וכך גם היה המצב אצל לא-יהודים. כאן נגולה חזית התחרות החריפה ביותר. זהו הרקע למאבק תוך נסיגה, אבל מאבק נמרץ של התאחדות הסוחרים היהודים בקראקוב, שהוקדש לו פרק מאלף ב"ספר קראקא".

לבסוף שורות אחדות אשר למיבנה החברתי של יהודי קראקוב. בכל הלוחות הסטטיסטיים בולט המספר הגדול של "עצמאיים" יהודים, לעומת השכירים. במספרים מוחלטים היו 20,700 שכירים יהודים (והתלויים בהם) והם היוו 14.63% מכלל השכירים בעיר קראקוב, לעומת 25% היהודים בכלל האוכלוסייה. חלקם בכלל השכירים, העובדים עבודה גופנית, היה רק 11%. כמה סיבות גרמו לכך: 1) הדרגות הישנות, המפגרות מבחינת היקף של חיי הכלכלה היהודיים; 2) דחיקת העובד היהודי השכיר מן המפעלים הבינוניים והגדולים אפילו בבעלות יהודית; 3) חסימה מרחיקה לכת מאד של ענפי המונופולין הממלכתיים בפני השכיר היהודי: יי"ש, סוכר, טאבאק, גפרורים, הן בייצור והן במינהל, וחסימה דומה בשירותי דואר ומסילות הברזל. זה מאלץ את היהודי לפנות למקצועות ולצורות פעילות כלכלית כעצמאי, המנסה למצוא את מקומו תחת השמש. בין השאר, זה מסביר גם את הלחץ המוגבר על נוער יהודי להשתלב בשורות האינטליגנציה המקצועית.

מהמשבר אל הסוף: 1939-1930

המשבר העולמי שפרץ בשלהי 1929 בוול-סטריט הגיע לאירופה ולאיזור קראקוב. נוסף למצוקה הכלכלית הכללית, הופעלה בפולין גם מדיניות נישול וחרם של הממשלה ושל הכוחות הכלכליים של עם הרוב. התאחדות הסוחרים היהודים מחזקת את ארגונה, מייסדת שני מוסדות כספיים. אם בעשור הקודם היוו היהודים רוב בארגון עורכי הדין בקראקוב, הרי מעתה מופעלות נגדם גזירות עקיפין ותחבולות עקיפין, למרות החוק הליבראלי משנת 1932. באוניברסיטה היאגלונית מופעלים "נומרוס קלאוסוס", וברפואה כמעט "נומרוס נולוס". צעירים יהודים יוצאים לרכוש השכלה גבוהה בברנו בצ'כוסלובאקיה או באיטליה, תכופות תוך מאמץ בלתי רגיל של המשפחה. גוברת הנהירה של הנוער היהודי אל "בית-הספר הגבוה למסחר" נוסדת "הגימנסיה למסחר" היהודית, לצד הגימנסיה העברית הותיקה. בעל המלאכה היהודי מוריד את מחירי עבודתו, כדי להתחרות ביתר הצלחה. מתרבות הודעות על פשיטות רגל, ועומס המסים בהערכות מוגזמות כלפי יהודים, תורם גם הוא את חלקו.

יהדות קראקוב הולכת בצל מצוקה גוברת. דרכי הגירה חסומות, ומעט העלייה לארץ ישראל אינה משביעה גם מעט מן הצורך. אימת הסוף עם פרוץ המלחמה לא באה כרעם משמים בהירים – אלא משמיים קודרים עוד מקודם.


הערות:

1. פרופ' ל. ברגר מאוניברסיטת תל-אביב עיין בסקירתי והוסיף פרטים חשובים אלה לעניין חלקם של יהודי קראקוב בפיתוח הכלכלי של העיר, החל בשנת 1918 ואילך. אני מודה לו על כך.

ביבליוגרפיה:
כותר: קוי רישום של חיי הכלכלה של יהודי קראקוב בפולין העצמאית (1939-1918)
מחבר: להב, מרדכי
שם ספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
הוצאה לאור : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
בעלי זכויות: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה