מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > היסטוריה במבט רב-תחומי > מסלולי טיוליםעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918

מי שסיים את סיורו בקאזימייז'-סטראדום, הרובע היהודי עד הגירוש לגיטו בפודגוז'ה בעת מלחמת העולם השניה, ומגיע לקצהו הצפוני של רח' סטראדום, נגלת לעיניו בראש גבעה ירוקה הטירה מלכותית המבוצרת, החולשת על העיר כולה, ה"וואוול". העליה אליה היא בשדרת עצים, אשר בסופה שער גדול. משם נשקף נוף מרהיc על נהר הויסלה וחלקה המערבי והדרומי של קראקוב. בקונגלומרט אדיר זה – מבנים שנבנו במשך דורות, שונים בסיגנונם, אופיים ושימושיהם – ניתן לראות חתך של התפתחות הארכיטקטורה ואמנות הפיסול בפולין. למרות בליל הסגנונות נוצרה שלמות הרמונית ואסטטית – החל במבנים מתחילת המאה ה- 11 בסגנון רומנסקי מוקדם, דרך הקתדראלה הגותית מהמאה ה- 14, אליה צורפו קאפלות רנסנסיות ובארוקיות, וכלה – בארמון הרנסנסי המפואר. במרומי אחד ממגדליה הבולטים של הקתדראלה "מסתתר" פעמון ענק "זיגמונט" המפורסם, פרי יציקה מתותחי-שלל, שבוצעה בימי המלך זיגמונט הראשון (1520). פעמון זה, שהוא הגדול בפולין (8 טון), מבשר את בשורת הזמן ומכריז, ברעם אדיר וברדיוס עצום, על חגים ועל ארועים מיוחדים. תוכה של הקתדראלה – הריהו כמוזיאון ומשכן לשפע פסלי אבן גותיים ורנסנסיים. בין הקשתות שלאורך הקירות נקבעו קברותיהם של מלכי פולין. דמויות האבן שכובות על המצבות, סביבן תבליטים עשירים של דמויות וסמלים של חבלי פולין. בחשכה השוררת נוצרת האשליה שדמויות אלה רק מצויות בשינה עמוקה, והנה עוד רגע יקומו לתחיה...

בחוץ – פנינה ארכיטקטונית רנסנסית מהמאה ה- 16. חלונות גדולים קבועים במסגרות אבן מעוטרות, פוליכרומיה בתקרות העץ, הרצפות מקרמיקה, התנורים בנויים מאריחים צבעוניים ומקושטים. השטיחים הנפלאים על הקירות נארגו בעבודות גובלן ואררס, מרשימים בתאוריהם ובדרך עיצובם. מלאים חוויות יורדים מכאן דרך השאר הגדול בחומת המבצר מגבעת הוואוול – כשמימין מתרומם פסלו של הגיבור הלאומי הפולני משלהי המאה ה- 18, טאדאוש קוס'צ'יושקו, רכוב על סוס.

בהמשך הירידה מוואוול נמצא רחוב קצר עם מבנים רנסנסיים מיוחדים במינם, שלא שינו את צורתם במשך דורות ומזכירים את הרחובות העתיקים של פירנצה. הבולט בין מבנים אלה הוא ביתו של יאן דלוגוש (שעל שמו נקרא הרחוב), שחי במאה ה- 15 בקראקוב והיה מגדולי ההיסטוריונים והמורים בפולין.1

מול הירידה מוואוול, בצמוד לרח' דלוגוש, מעין שדרה, רצועת ירק ועצים, גם היא מיוחדת במינה, המכונה "פלאנטי". שדרה זו נשתלה לאורך החומה המבוצרת ובמקום תעלת המגן (לאחר מלויה), שבזמנו הקיפו את העיר. החומה, שהיא בגובה של כ- 10 מטרים ברובה נהרסה, אך בחלקה עדיין קיימת, על מגדלי ההגנה שבה. בימי הביניים היו מגדלים אלה באחריותן של גילדות בעלי המלאכה, כשחבריהן מאיישים אותם בעיתות חרום. ה"פלאנטי", שאורכם 3.5 ק"מ ורוחבם עד כ- 80 מטר, עוטפים את כל העיר העתיקה, ומעונת האביב ועד הסתיו מחיים ומבליטים ע"י קונטרסט הצבעים את חומותיה ומבניה היפים. כמעט לכל אורכם זרועים ה"פלאנטי" בפניני אדריכלות – כשהיהלום הגדול, טירת הוואוול, משלים אותם ומקנה להם צורת טבעת.

בין פניני אדריכלות אלה בולטים בנייני האוניברסיטה היאגלונית, הכנסיה ע"ש אננה הקדושה, האקדמיה לאמנויות היפות, השער הפלוריאני, ה"ברבקאן" והתיאטרון. מבנייני האוניברסיטה היאגלונית העתיקה (1364)2 מתרשמים במיוחד ממבנה שבנוי לבנים אדומות בסגנון גותי מהמאה ה- 14, שלצידו אנדרטה של מיקולאי קופרניק (קופרניקוס),3 אחד מתלמידיה המהוללים של אוניברסיטה זו, וכן מבניין "קולגיום מאיוס" הגותי מאותה המאה.

מול ה"קולגיום מאיוס" מתנשאת כנסיה בארוקית ע"ש אננה הקדושה. שני המבנים שוכנים ברח' ע"ש אננה הקדושה, מקום בו היה עד תום המאה ה- 15 הרובע היהודי הראשון בעיר. בקצהו השני של רח' אננה הקדושה משתרעת כיכר השוק המרכזית, בפולנית "רינק גלובני", על שטח של כ- 40,000 מ"ר והיא אחת המפוארות והגדולות באירופה. הכיכר עוצבה לפי דגם גרמני מעולה של האורבניסטיקה של ימי הביניים (אם כי, יוצאים מהכיכר שבקראקוב רק 11 רחובות, לעומת 12 שבדגם). לאורך צלעותיו של רבוע זה הבתים הם ישנים (כמה מהם ארמונות אצולה), כבדים ובד"כ אפורים, טיפוסיים לסוג בניה זה של ימי הביניים המאוחרים. בחלק זה של הכיכר מצוי שוק פרחים ופירות המוסיף לציביון הפולקלוריסטי.

האתר הראשון ששובה את עיניו של כל מי שנמצא בפינתו המערבית של ה"רינק", הוא מגדל ה"ראטוש", שריד מבנין העיריה מהמאה ה- 14. המגדל מרובע, בסגנון גותי בחלקו העליון, וכיפתו היא בארוקית. הוא מתנשא לגובה של כ- 50 מ'; בחלקו הגבוה 4 שעוני ענק בקוטר 3 מטר, אחד בכל צד מצידי המגדל. בקצה המגדל נשר זהב שסמלית שמר על העיריה. במרתפיו העצומים של ה"ראטוש" היה לפנים בית כלא עירוני, כולל חדר עינויים. מאוחר יותר הפכוהו לאולמות בירה שנוהלו ע"י העירייה.
במרחק של מטרים ספורים ממגדל "הראטוש" משתרע לאורך של כ- 100 מ' בנין "סוחרי האריגים" מהמאה ה- 14, שמאוחר יותר רוכזו בו חנויות שונות. מבנה זה, ה"סוקיננצינה" נבנה בסגנון גותי: בשנת 1559 נעשו שינויים בצורתו בסגנון הרנסנסי. הוא מגיע רק למחצית גובהו של מגדל "הראטוש". נבנה למטרות מסחר, בעיקר אריגים (ומכאן שמו), ושימש בזמנו, בחלקו הפנימי והחיצוני מרכז מסחרי ולצורכי ירידים.

גם כיום משמש מבנה זה, בקומתו התחתונה למטרות מסחר.4 לאורך הקשתות היפיפיות, שקושטו בפסלי ראשים, ישנן מספר חנויות, לרוב עם מזכרות, וכן בית-קפה שבימי הקיץ, בעיקר, "גולש" החוצה למשטח ה"רינק". בקומתו השניה, הרנסנסית, של מבנה מרשים זה, ממוקם מוזיאון, בו מצויות בין היתר גם כמה מתמונותיו של הצייר הפולני הנודע, יאן מאטייקו. משני צדיו של מבנה ה"סוקינניצה", בעיקר מצדו המזרחי, במשטח ה"רינק" שהינו המקום המועדף על אלפי יונים שמסביב – דוכנים צבעוניים שופעים ירקות, פירות ופרחים. במרכזו של החלק המזרחי של ה"רינק" אנדרטה מרשימה המוקדשת למשורר הרומנטי אדם מיצקיביץ', מגדולי משורריה הלאומיים של פולין. (האנדרטה המוקדשת גם לשירה הפולנית בכלל, היא פרי שיחזור האנדרטה המקורית, שנהרסה בזמן המלחמה בידי הגרמנים).5

בפינתו הדרום-מזרחית של ה"רינק", עומדת שקועה באדמה, בין עצים, כנסיה ע"ש וויצ'יך (אדלברט) הקדוש – כנסיה שנבנתה במאה ה- 11 בסגנון קדם-רומנסקי, ושהנה אחת העתיקות בפולין.

כאילו בקונטרסט לממדיה הקטנים של כנסיה זו, מזדקרים בפינתו הצפון-מזרחית של ה"רינק", שני מגדליה המרובעים של הכנסיה ע"ש מאריה הקדושה, כנסיה גדולת ממדים, שנבנתה במאות ה- 13 וה- 14 בסגנון גותי מוקדם. שני המגדלים, שמהווים חלק אינטגרלי של הכנסיה, כמעט זהים בצורתם עד גובה של כ- 40 מטר. מכאן צורתם שונה יותר ויותר – גובהו של האחד מגיע לכ- 70 מטר ואילו של השני לכ- 60 מטר בלבד, ובראש המגדל הגבוה יותר מצויים 8 תרני מגדל קטנים, בנוסף על תורן מרכזי עטור כתר זהב. ההבדלים על שום מה? האגדה מספרת, כי שני אחים היו אמונים על מלאכת בניית שני המגדלים. נתקנא האחד באחיו על שום שיצירת האח עמדה להסתיים לפני מלאכתו הוא, וברוב קנאתו הרגו. כך לא הושלם אחד המגדלים.

פנים הכנסיה ע"ש מאריה הקדושה מואר באור עמום החודר במשחק אור וצל דרך הויטראז'ים הגותים הצבעוניים. הנרות הדולקים מקנים גוון מיוחד למשחקי האורות והצללים ומוסיפים, ביחד עם ריח הקטורת ומנגינת עוגב, ממד משלים לאווירת המיסתורין שהנה כה אופיינית לכנסיות הקתוליות.

אחד מפלאי האמנות החשובים ביותר בכנסיה הוא המזבח המפורסם על שלש חלקיו, כולו גילוף עץ מעשה ידי האמן הגדול ויט סטבוש, שהשתקע בעיר בשלהי המאה ה- 15.6

את האווירה הכללית משלימים מדי שעה צלילי ה"הינאל", תרועת חצוצרה מקוטעת, יחידה במינה בעולם. הצלילים בוקעים ממרומי המגדל הגבוה של כנסית מאריה הקדושה. התקיעה מושמעת ארבע פעמים לארבעה כיוונים, ונפסקת כל פעם באמצע. גם זאת מסורת עתיקה שאגדה בצידה: בהסתערות הטאטרים על קראקוב במאה ה- 13 פגע חץ בגרונו של השומר, שהיה משמיע באותה עת, כבכל עת סכנה, תרועת אזעקה. התוקע כרס תחתיו ותרועתו נקטעה. אותה תרועה וקטיעתה הפתאומית מונצחות עד ימינו. ה"הינאל" מושמע בצהרי כל יום ובחצות הליל ברדיו הפולני, והמנגינה משמשת זה שנים רבות כסימן זהוי של הרדיו הפולני.

במרחק מה ימינה (צפונה) לשער הכניסה הראשי של הכנסיה, בולט ומושך את העין מגדל גבוה ומרובע עם פתח מעבר גדול בבסיסו. זהו השער הנודע ע"ש פלוריאן הקדוש, "ברמה פלוריאנסקה" בפולנית, שבקצהו של רחוב פלוריאנסקה. שער זה, שהוא היחידי משערי החומה המבוצרת של העיר שהשתמר (והשתמר היטב), היווה אחד האלמנטים החשובים בקומפלקס ההגנתי (שנבנה מהמאה ה- 13 ועד המאה ה- 15), והיה השער דרכו היו נוהגים להכניס העירה המלכים והאורחים הנכבדים.

בצמוד ל"ברמה פלוריאנסקה", לאורך רחוב פייארסקה, קטע שלם מהחומה המבוצרת על מגדליה, ומעבר לשער, במרחק של כ- 50 מ' צפונה, מעין מבצר קטן – מהמאה ה-15 – ה"ברבקן". צורתו של ה"ברבקן" עגולה וגובהו כ- 20 מ'. מגגו מזדקרים 7 צריחים, סביבו תעלת מגן, שבימי הביניים, לעת הצורך, היתה מלאה מים. בחלקו הבולט כלפי חוץ, הקרוב לשער הפלוריאני, גשר, שבעת סכנה הורם ע"י שרשראות ומנע גישה אל עמדת הגנה זו. תפקידו של ה"ברבקן" – שנקרא "רונדל" בגלל צורתו העגולה דמוית מחבת – היה להגן על השער הפלוריאני.

לא הרחק משם, בצמוד ל"פלאנטי", שוכן התאטרון העירוני ע"ש משוררה הרומנטי הגדול של פולין יוליוש סלובאצקי. אם כי התאטרון נבנה בסגנון הבארוק המאוחר לפי הדגם של התאטרון בפאריס, אך גם כאן פוגשים תופעה מיוחדת במינה: מסך תמונה ענק, פרי יצירתו של הצייר ש'ימיראדזקי, מקנה לפנים התאטרון, העשיר הן בצורות והן בצבעים, ממד אמנותי נוסף: הוא משלים את אמנות התאטרון ע"י אמנות הציור – הוא משלים את הממד הספרותי המימטי ע"י הממד הרפרזנטטיבי (במקרה זה) והאלגורי.

הערות שוליים:

  1. דלוגוש יזם את דחיקת היהודים מהרובע שלהם דאז, ששטחו היה צמוד לאוניברסיטה היאגלונית ונחוץ להתרחבותה. דלוגוש פעל בענין זה כנציג האקדמיה (האוניברסיטה).
  2. מאוניברסיטה זו "צמחו", 11 מוסדות השכלה גבוהה בקראקוב, בהם לומדים כ-60,000 סטודנטים.
  3. האנדרטה הועברה לכאן ממקומה הקודם שבחצרו של "קולגיום מאיוס". היא הועברה אחרי מלחמת העולם השניה.
  4. מספר לא מבוטל מחנויות אלה היה לפני מלחמת העולם השניה בידי יהודים (לפי א. בראונר)
  5. יש הטוענים, כי בנוסף על האלמנטים האנטי-גרמניים שב"קונראד וואלנרוד", יצירתו של מיצקוביץ' – אשר, כנראה, היוו את הסיבה להריסת האנדרטה – הניעו את הגרמנים גם יחסו האוהד של המשורר כלפי היהודים וקשריו עם יהודים. מספר עובדות: "לאחנו הבכור ישראל הכבוד והמשמעת", אומר מיצקיביץ' ב"ספרי האומה והנדודים של העם הפולני"; הוא הגה את הרעיון להקים לגיון יהודי בקושטא; מזכירו האישי היה יהודי, ארמנד לוי. כמו כן, קיימת סברה, לפיה אמו ואשתו של מיצקיביץ' היו ממוצא "פרנקיסטי" ("פרנקיסטים" – יהודים, אוהדי יעקוב פרנק, שהתנצרו ביחד אתו בפולין במחציתה השניה של המאה ה- 18).
  6. קיימת סברה שהפסל הנודע ויט סטבוש, שהגיע לקראקוב בשלהי המאה ה- 15, ועבד עשרות שנים על פסול מזבחו המפורסם שבכנסיה ע"ש מריה הקדושה שבכיכר המרכזית בעיר, היה מאנוסי ספרד. סברה זו מתבססת על גילויו של ד"ר ס. שפיצר, מורה בגימנסיה ו' בפודגוז'ה, שנספה בגיטו בקראקוב. ד"ר שפיצר פיענח פסוק בעברית שהוא גילה בשנת 1922 בדגם המרצפות שבאחת התמונות מתקופתו של ויט סטבוש (המתארת את אננה היאגלונית עם ילדי המלך) שנמצאה אז בקתדראלה בוואוול: "אני סטבוש כהן ניצלתי בנס ופה מצאתי מקלט". ד"ר שפיצר סיפר אז על תגליתו לכומר-המשגיח במקום וביקש לשמור את הענין בסוד, אך כעבור מספר ימים... "נעלמו" המלים העבריות מהתמונה, ולאחר מכן גם התמונה (לפי ד"ר י. אלכסנדרוביץ', "דפים מיומנו של ד"ר טווארדי", קראקוב 1967, ע' 53-51). אינפורמציה דומה קיבלנו גם מד"ר ש. דגוני. הוא שמע דברים אלה מפיו של פרופ' אלכסנדרוביץ, כשהאחרון ביקר בזמנו בארץ. לחיזוקה – או להחלשתה – של ההיפותיזה של ד"ר שפיצר יכולים לתרום המבקרים באוסטריה העלית: לפי דבריו "תמונה בעלת אופי דומה, עם דמות זהה, בכובע על הראש שעליו שתי אותיות בעברית "ש" ו"כ" [לצידה של אננה וילדי המלך] נמצאת באיזושהי כנסיה קטנה באוסטריה העלית, במקום שנקרא פאיט [ויט(?)] אן דר גלאן. סטבוש התנצר שם ואמץ את שם המקום כשמו הוא" (שם).

*הרשימה נערכה בסיועו המקצועי של האדר' י. פלטרר ובעזרת המידע המעודכן (עד 1978) שב"רשמים מביקור בקראקוב בשנת 1978", שרשמה אירית אלרהנד. ערך: ש.ל.

ביבליוגרפיה:
כותר: סיור קצר במרכזה העתיק של קראקוב
שם ספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
הוצאה לאור : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
בעלי זכויות: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הערות לפריט זה: