|
|
|
זרמים ציוניים (26)
|
|
|
חברי אגודת 'בני משה' בוורשה, 1895
מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אגודת 'בני משה' הייתה מסדר חשאי של חברים מ'חובבי ציון', שהתארגנו ב-1889 בהנהגת אחד העם וסביב חזונו, לפיו דרוש חבר אנשים נבחרים, יחידי סגולה, הנכונים להתמסר להגשמת תחייתו הלאומית והרוחנית של עם ישראל. אחד העם היה נשיא המסדר בתקופתו הראשונה ומנהיגו הרוחני עד שחדל לפעול, ב- 1897. יושבים, מימין לשמאל: אליעזר קפלן, ד"ר אהרון סולובייצ'יק, שאול פנחס רבינוביץ, אברהם שלום פרידברג, בצלאל יפה, משה מרדכי פרוס. עומדים: עו"ד ברוך (בוריס) סטבסקי, ד"ר יוסף לוריא, חיים (ויטאלי) אלפרין, חיים נתן גינצבורג, אליהו זאב לוין-אפשטיין, ד"ר משה גוטליב, מתתיהו כהן, זאב גלוסקין, ברוך סֶרייסקי, יצחק אייזיק אליאשב. /למידע מלא...
|
|
|
אחד העם באחד מביקוריו בארץ ישראל
מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם ערך חמישה ביקורים בארץ, בין 1891 ל- 1911, קודם עלותו ארצה ב- 1922. בעקבותיהם חשף את הליקויים והפגמים שמצא ביישוב היהודי החדש, ובראשם אופיו הפילנטרופי והחומרי. אף כי ראה בארץ את המרכז הלאומי של העם היהודי, סבר כי אין אפשרות לחסל את הגלות דרך שיבה המונית של העם ארצה, ולכן התנגד לציונות המדינית, שראתה בהקמת מדינה יהודית פתרון לבעיית העם כולו. תחת זאת הטיף ליצירת מרכז רוחני בארץ, שיקרין מאורו על יהדות הגולה. /למידע מלא...
|
|
|
גלויה עם דיוקנו של אחד העם, 1905
מילות המפתח: אחד העם, ציונות רוחנית
אחד העם הוא כינויו הספרותי של אשר צבי גינצברג (1927-1856), מי שהיה הוגה הדעות המרכזי של "הציונות הרוחנית". מקור כינויו הספרותי 'אחד העם' בחתימה שחתם על מאמרו 'לא זו הדרך' שבו ביקר את דרכה של 'חיבת ציון'. אחד העם טען כי בחתימתו ביקש להצהיר שהוא מביע את דעתו כ"אחד העם" שענייני העם מעסיקים אותו. אחד העם לא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא הפתרון ל"צרת היהודים", והעמיד במרכז הגותו את הרעיון של הקמת 'מרכז לאומי רוחני' בארץ ישראל. על הגלויה אמרתו של אחד העם "כלי נשק טובים - לא חרב וחנית, אך רצון אדיר". /למידע מלא...
|
|
