הקרן הלאומית לבניין ארץ-ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית, ולאחר מכן של הסוכנות היהודית. נוסדה לפי החלטת הוועידה הציונית בלונדון בשנת 1920 ונרשמה כחברה באנגליה בשנת 1921. עד כינון מדינת ישראל היתה "קרן היסוד" זרועה הכספית של "המדינה בדרך" ומימנה את העליה והקליטה; ההתישבות והבטחון, ההכשרה המקצועית ופיתוח מקורות המים, העבודות הציבוריות, העזרה למובטלים, הבניין, ההשקעות במפעלים כלכליים מרכזיים כגון חברת החשמל, מפעל האשלג בסדום, חברת-השיט והספנות הלאומית "צים", וכיוצא באלה. עד שנת 1948 אספה "קרן היסוד" 143 מיליון דולר ומימנה את עלייתם ויישובם של כחצי מיליון עולים וסייעה בהקמתם של 257 יישובים ברחבי הארץ. עם קום מדינת ישראל, כשעברו תפקידים רבים של התנועה הציונית לממשלת ישראל, החלה מתרכזת "קרן היסוד" במימון העליה, הקליטה וההתישבות. בשנות קיום המדינה הועלו בכספי קרן היסוד, הבאים מתרומות יהודי העולם, יותר ממיליון וארבע מאות אלף עולים מכל תפוצות הגולה. כולל 96 אלף חניכים ב"עליית הנוער"; הוקמו ופותחו למענם חמש מאות יישובים חקלאיים. רבע מיליון יחידות דיור, עיירות-פיתוח, המאכלסות יותר מרבע מיליון נפש. הוקמו אולפנים ללימוד עברית ליותר מ-100 אלף עולים. במסגרת "עליית הנוער" הוקמו מוסדות רבים לקליטתם החינוכית של יותר מ-100 אלף בני-נוער.

קרן היסוד פועלת ב-60 ארצות ומממנת את פעולותיה של הסוכנות היהודית.

בראש קרן היסוד, שלשכתה הראשית בירושלים, עומד דירקטוריון, שממנות אותו ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית. בארצות-הברית פועלת "קרן היסוד" כ"המגבית היהודית המאוחדת".