מאגר מידע
מאגר מידע > שואה > מדיניות נאצית כלפי לא יהודים > דיכוי קבוצות לא יהודיות

תמונה בסרט "אני מאשים", שהופק ב- 1941 | צלם:  -

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה

תמונה בסרט "אני מאשים", שהופק ב- 1941

בתצלום סצנה מתוך סרט תעמולה נאצי, המצדיק "המתת חסד" (=אותנסיה) של חולים חשוכי מרפא. בסרט ממית רופא את אשתו החולה בטרשת נפוצה.


לתמונה מוגדלת


מתוך מדיניות האוכלוסין והעיקור: סעיף 1:
א. את הסובלים ממחלה תורשתית ניתן לעקר באופן כירורגי במידה וישנה סבירות גבוהה, על-פי נסיון מדע הרפואה, שצאצאיהם יסבלו מפגמים תורשתיים - פיזיים או מנטליים.
ב. אדם הוא בעל מחלה תורשתית על-פי חוק זה אם הוא סובל מאחת המחלות האלה: רפיון שכל מולד; סכיזופרניה; מניה-דיפרסיה; כפיון (מחלת הנפילה) תורשתי; מחלת הנטיגנטון; עיוורון תורשתי; חירשות תורשתית; מום גופני חמור.
ג. נוסף על כך, ניתן לעקר את כל הסובלים מאלכוהליזם כרוני.

ביום בו פרצה מלחמת העולם השניה, ב-1 בספטמבר 1939, היטלר חתם על מסמך שאישר המתה של גרמנים חולי רוח, נכים, מפגרים, וחולים במחלות שנחשבות תורשתיות. המבצע נקרא 'אותנסיה' - 'המתת חסד'. מבצע זה בוטל באופן רשמי מחמת מחאות הכנסייה במהלך 1941, אך נמשך בהסוואה ובממדים מוגבלים עד סוף המלחמה, במהלכו נרצחו עשרות אלפי קורבנות. מפקדי המבצע שימשו לאחר מכן למפעילי מכונת הרצח במחנות ההשמדה, על סמך ניסיונם הקודם באותנסיה.

לקריאה נוספת:
אותנסיה
רופאים נאצים
מנגלה, יוזף (1911-1979)

באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא מדיניות נאצית כלפי לא יהודים
מבחר חומרים בנושא המדיניות הנאצית כלפי לא יהודים
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא מדיניות נאצית כלפי לא יהודים

פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

ביבליוגרפיה:
כותר: תמונה בסרט "אני מאשים", שהופק ב- 1941
צלם: -
שם פרסום מקורי: יד ושם : מרכז המידע אודות השואה
תאריך: -
הוצאה לאור : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
בעלי זכויות: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הערות: 1. מידע זה מופק על ידי צוות בית הספר המרכזי להוראת השואה ובסיוע אגפי יד ושם השונים.
הערות לפריט זה:

1. ארכיון סרטים ותצלומים, יד ושם, פריט מס' 4613/55.

| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית