כינוי לתהליך שבמסגרתו הוקמו בירושלים שכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה כגון: משכנות שאננים (1860), מחנה ישראל (1867), נחלת שבעה (1869), מאה שערים (1874) ועוד.

תהליך היציאה מן החומות הושפע מתנאי החיים הקשים ששררו ברובע היהודי בירושלים - צפיפות, תנאי היגיינה קשים, מחסור בדירות, שכר דירה גבוה, התנגדות הצעירים ל"חלוקה". לתהליך היציאה מן החומות סייעו גם נדבנים יהודים כמו משה מונטיפיורי ומשפחת רוטשילד. גם ההתפתחות הכללית של ארץ ישראל בתקופה זו בהשפעת פעילות של מדינות אירופה והכנסיות הנוצריות, ופעילות הטמפלרים - עודדו תהליך זה.