מאגר מידע


מאגר מידע > מיישוב למדינה > המוסדות הלאומיים
מאגר מידע > מיישוב למדינה > מדיניות ממשלת המנדט


מכתב אל סר וינדהם דידס | מחבר: חיים וייצמן

ישראל. ארכיון המדינה

אל סר וינדהם דידס
ירושלים
לונדון, 31 ביולי 1921


פרטי ואישי

ידידי היקר ביותר,
מכתבך הגיע אלי ביום שישבתי לכתוב לך. בינתיים ודאי קראת את מכתבי להוד מעלתו הנציב העליון וחוששני כי עוררתי רוגז אצלך ואצלו כאחד. אך לא תהיה זו ידידות-אמת אם אסתיר ממך את רגשותי ולא אספר לך על המתרחש בלב האנשים שנזדמן לי לבוא במגע עמם. אני יודע שהכל עדין מאוד וקשה מאוד, אבל חוששני שמסבכים את כל זה עוד יותר, לאין ערוך. אסביר את דברי מיד. אולי קראת בעיתונות
 

שהייתה לי פגישה חשובה עם ראש הממשלה, עם מר בלפור ועם מר צ'רצ'יל.


לדעתי, ירדנו לשורש הבעיה כולה. הצגתי לאדונים האלה את השאלות הבאות:
"למה התכוונתם במתן הצהרת בלפור?" מר צ'רצ'יל ניסה לתמוך בדעה שהובעה בנאום של סמואל ב-3 ביוני. תשובתי הייתה כי הפירוש שניתן באותו נאום כמוהו כביטול הצהרת בלפור, ועל כך השיבו ראש הממשלה וא"ג' בלפור שתמיד התכוונו והבינו שהמדובר במדינה יהודית. לאחר שיישבנו עניין זה, שאלתי שאלה שנייה,
"מדוע אתם מתכננים ממשל יציג בארץ-ישראל?" תשובתו של צ'רצ'יל הייתה: "הסתכל בעבר-הירדן ובמסופוטמיה". אז אמרתי: "אם תאמר לי כי אתם נותנים ממשל יציג למסופוטמיה ולעבר-הירדן משום שאתם משוכנעים באמת כי ארצות אלה בשלות לכך, אבין, כמובן, מדוע חייבת ארץ-ישראל לקבל זאת; אך חוששני שיש בעניין זה משום חיפוי על נסיגה מארצות אלו והפקרתן לגורלן. האופי היציג של ממשלות מסופוטמיה ועבר-הירדן, תחת שליטים ערבים, אינו אלא מהתלה". לויד ג'ורג' הסכים מיד, וכך גם א"ג' בלפור ומר צ'רצ'יל העיר ברוגזה: "אם כך, בעיית ארץ-ישראל צריכה לעלות לדיון בממשלה".



המשכתי בשלי: "מדוע אינכם נותנים ייצוג למצרים? אתם נגד הדין-וחשבון של מילנר? - האם זה משום שאינכם רוצים לנטוש את מצרים, ולמעשה לא אכפת לכם מה יקרה לארץ-ישראל? אם כך, עליכם לומר לי זאת, אנו זכאים לדעת זאת, משום שאיננו יכולים להמשיך ולשחק במחבואים או להניח לאחרים לשחק בנו". על כך השיב ראש הממשלה: "אתה רוצה לדעת אם ממשלת הוד מלכותו תמלא את התחייבותה כלפי היהודים?" - השבתי: "ודאי שאני רוצה, וכן אני רוצה לדעת כיצד היא חושבת לעשות זאת?"
כאן התחיל צ'רצ'יל לדבר על הקשיים הגדולים, ובמהלך דבריו ציין כי "9/10 של הבריטים בארץ-ישראל מתנגדים למדיניות זו". ראש הממשלה קפץ ואמר כי יש לשנות זאת, וכו'. השיחה עברה לנקודות אחרות ונתבקשתי לשאת-ולתת עם המשלחת הערבית, להגביר את התעמולה בארץ-ישראל, ובמיוחד בקרב הערבים. דיברנו הרבה על הגנת הארץ. טענתי כי 5,000 חיילים מספיקים בהחלט להגנה על ארץ-ישראל, בתנאי שתהיה משטרה טובה ומהימנה וממשל, אשר הערבים ידעו כי אכן מנוי וגמור עמו להגשים את הצהרת בלפור ולא ממשל ש-9/10 ממנו מתנגדים למדיניות. דרשתי כי הפיקוד על חיל-המצב בארץ-ישראל ינותק לחלוטין ממצרים, מאחר שקונגריב וחיל המשלוח המצרי הם אויביה של מדיניות זו. הדיון נמשך כשעה וחצי.כן הזכרתי את העובדה כי היהודים, ככל שידיעתי מגעת, מצטיידים בנשק. אני מודאג מאוד מכך והייתי רוצה שראש המדינה יידע זאת. כל השלושה הסכימו כי היהודים צודקים בעניין זה וכי לא יתנגדו לכך.



 

יום לאחר הפגישה (היה זה ביום שישי, 22 ביולי) קרא לי הגנרל סמאטס,


שהוטרד מאוד ממהלך העניינים ורוצה לחפש מוצא. חזרתי באוזני סמאטס על רוב הדברים הידועים לי על ארץ-ישראל וביקשתיו לשקול בכובד-ראש את השאלות הבאות:

  1. האם מתכוונת בריטניה להחזיק בארץ-ישראל?

  2. אם כן: כלום היא עושה זאת: למען הערבים? למען היהודים?

  3. אם היא מחזיקה בה למען היהודים, האם היא עושה זאת מתוך אלטרואיזם מדיני צרוף, או מפני שהיא סבורה כי ארץ-ישראל יהודית עשויה להיות לתועלת לאימפריה הבריטית?


במלים אחרות: האם קיימת או לא קיימת זהות של אינטרסים יהודיים ובריטיים?

אם אין זהות כזאת, לדעת מדינאים בריטים, מן הדין שיאמרו לנו זאת בכנות ובגילוי-לב. אנו עם עתיק ולמוד-סבל. דמנו נשפך כמים, ויהיה זה חטא גדול, שיתנקם קשות, אם ידחו אותנו בהבטחות חסודות. כעת מצבנו מגוחך, כיוון שהציבור הבריטי מאשים אותנו בבזבוז כספו. קורא העיתונים הרגיל סבור באמת ובתמים שהקמנו בארץ-ישראל מדינה יהודית המתנהלת בכסף בריטי ובכידונים בריטיים, ומיעוט יהודי אכזרי ונוכל מנצל שם לרעה את הערבי המסכן, הישר והציורי, שהוא ידיד כה נאמן של בריטניה הגדולה ושנוהגים בו שלא כהוגן. דבר זה חייב, כמובן, להיפסק וככל שיקדימו "9/10" להבין זאת כן ייטב. הריצ'מונדים והברונטונים וכל השאר יצטרכו להבין זאת. סמאטס הבטיח לשקול כל זאת בעיון רב ודתה את צאתו מאנגליה. בחוגי משרד המושבות מורגשת התרגשות מסוימת ולא ארפה מהם עד שאקבל תשובה ברורה וחד-משמעית לשאלות המעטות והלא-נוחות כלל שהיה עלי לשאול. אני מוכן לגרוע ביותר, אך אינני נתפס לרפיון-ידיים. כל עוד קיים מצב ברור, נוכל לעשות משהו. מכל-מקום, לא נוכל עוד להשלות את עצמנו ולא את העם היהודי. אינני מהסס לומר כי מתחתי ביקורת קשה על הממשל, במיוחד על האסכולה של סטורס, שיכולה להצליח כל עוד אין מצב ברור. עלי להתייצב לפני הקונגרס שלי ב-1 בספטמבר, וחובתי כלפי עמי לספר להם את האמת לאשורה, ותהא מרה ככל שתהיה.


 

כתבתי לך, ידידי היקר ביותר, בכנות ובגילוי-לב אכזרי.


למותר לחזור ולציין שכולנו רוחשים לך אמון מלא ויודעים שאתה ודאי סובל נוראות. המצב בארץ-ישראל נהפך למורסה, וחייבים לפתוח אותה. חוששני כי דרוש שם ניתוח ולא תרופה. עתה כבר מאוחר מדי לתרופות. עודני סמוך ובטוח כי היהודים והערבים יכולים לקיים, ועוד יקיימו, ביניהם יחסים טובים מאוד, אך יש לתת לנו סיכוי ברור להכשיר יחסים אלו, ונוכל להכשירם רק אם הבריטים יסייעו לנו בכך. אני יודע עד כמה אתה שואף לכך, אך "9/10" מעוניינים בקלקול יחסים כאלה ועל כן הם שמים לאל את עבודתך, את עבודת הוד מעלתו, והכל אינו אלא משימה סיזיפית, שוברת-לב, מטרידה, כפוית-טובה וחסרת-תקווה כל עוד יניחו לתנאים הקיימים להישאר בעינם. לא קיבלתי את המברק שהוזכר במכתבך, אך כבר חזיתי את התשובה מראש; למעשה, ניתן רמז לדבר במכתבו של הוד מעלתו מיום 1 ביולי. אם מוסה קאזם [אל-חוסייני] וטאדרוס לא יאפשרו זאת, חוששני שיקשה עלי לבוא לארץ-ישראל. נראה שכל המגמה של הממשלה כעת באה לפייס את האויבים אפילו על חשבון ידידים. הדבר כל כך משונה, בדיחה גדולה אילולא היה זה כה טרגי !... חוששני כי מכתבי זה לא יקל לא עליך ולא עלי. אך עלי לחזור ולציין: האמון שנתתי בך לא נתערער. שורה של נסיבות וצירוף של גורמים אדירים הצליחו לנעוץ טריז בין היהודים לבין הממשל בארץ-ישראל וכיוונו את המדיניות לצד תנועה פאן-ערבית. אין לנו אלא להמתין להתמוטטותה של מדיניות זו, ואין ספק שהדבר יקרה במוקדם או במאוחר. מסופוטמיה ועבר-הירדן יהיו כישלון חרוץ ויוצעו בשוק המדיני לכל הממעיט [כך במקור] במחיר. ארץ-ישראל תלך באותה דרך. אני חסר-אונים במערכה נגד "טאדרוס". שיטותיו שונות משלי, אך אני יכול לשער בוודאות שיתמוטט, בפרט אם יינתן לו חבל ארוך די הצורך - וכבר יש לו די והותר. אנו חייבים להניח למצב העניינים להידרדר עד אבסורד. הגיוננו, תביעותינו לצדק, החזון שלנו על ארץ-ישראל גדולה בתחום השפעתה של האימפריה הבריטית מושמים עתה ללעג ולקלס, ומפורשים שלא-כהלכה. היהודים הם עם עתיק וכבר למדו לנהוג באורך-רוח. ההיסטוריה תרשום עוד פעם אחת אכזבה גדולה ונסיגה; אנחנו, מנהיגי הציונים כיום, נרד מעל הבמה, אך התנועה לא תיעצר. היא תלבש צורה אחרת ותסתגל לתנאים החדשים. משאלתי היחידה היא שלא תצטבר מרירות רבה מדי כתוצאה מאכזבה עמוקה זו.



 

קרוב לוודאי שאתפטר בקונגרס הבא,


מאחר שאינני יכול לשאת עוד באחריות כלפי העם היהודי, ומה שאני כותב עכשיו ישמש אולי בעיקר לתזכורת. תפקידי בעתיד יהיה לארגן את היהודים בצורה יעילה יותר מכפי שהיה עד כה ולומר להם שאין להם לסמוך אלא על עצמם. אם לא יחול שינוי מוחלט במהלך העניינים, אינני רואה כיצד נוכל לתבוע מן היהודים מיליונים בשביל ארץ-ישראל ערבית, כיצד נוכל להמשיך בהזרמת כחצי מיליון לירות בשנה לארץ. חיינו וכבודנו אינם בטוחים שם, יוקרתנו מתערערת, דעת הקהל הבריטית שלפני שלוש שנים עמדה בבירור לצדנו מורעלת נגדנו באורה שיטתי, ובעיקר, חושש אני, על-ידי אותם "9/10". מהצהרת בלפור לא נותר אלא מס-שפתיים. נתערער הסלע, שעליו הושתתה המדיניות! אני יודע כי לכל זה עוד יהיו תוצאות מפליגות. אך מתוך משבר עכשווי נורא זה, ולאחר הרבה תלאות, יצא הרעיון הציוני וידו על העליונה, מפני שנצח ישראל לא ישקר. אלוהי ישראל בחוכמתו כי רבה מעמיד את עמו בניסיון. אוקראינה, פולין, בולשביזם - לא די בכך. צריך לפרוע בנו פרעות בארץ-ישראל, לכפות עלינו הגבלות וקשיים. כך הן דרכי ההשגחה ואני מאמין באמונה שלמה כי בסופו של דבר יהיה הכל לטובה.

תוכניותי לעתיד הקרוב אינן ברורות לי. הקונגרס יתכנס בספטמבר; אחר-כך אתחיל בנדודי. גב' וייצמן והילדים נסעו ואני לבדי בבית וקרוב לוודאי שאתעכב בלונדון עוד שבועיים. תקוותי לראותך בהקדם נגוזה, ולפיכך אין לי אלא לאחל לך כל טוב ממרחקים. הייתי נותן הרבה מאוד תמורת שעה של שיחה אתך, אך אין זה אפשרי.





באהבה רבה,
שלך, בידידות אמיתית,
ח' וייצמן






ביבליוגרפיה:
כותר: מכתב אל סר וינדהם דידס
מחבר: וייצמן, חיים
שם ספר: חיים וייצמן : הנשיא הראשון
עורכי הספר: פישר, לואיז ; רוזנטל, ימימה
תאריך: תשנ"ה - 1994
הוצאה לאור : ישראל. ארכיון המדינה
בעלי זכויות: ישראל. ארכיון המדינה
הערות: 1. עורכת הספר: לואיז פישר.
2. עורכת הסדרה: ימימה רוזנטל.
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית