מאגר מידע
מאגר מידע > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל > עלייה חמישית


העליה לאן?

יקינתון MB

בלשכות העבודה במושבות נרשם בשני השבועות האחרונים מספר ידוע של מחוסרי עבודה. גרמו לזה במידת מה הגשמים והאיחור בקטיף. אבל צריך גם לשים לב לעובדה, כי בכפר סבא הולכים פועלים עברים בטל ובאותו הזמן עסוקים כמעט 300 ערבים בקטיף תפוחי זהב ובעבודות אחרות. כ- 50 פועלים נשארו במגדיאל מחוסרי עבודה ובאותו הזמן הופיעו במושבה פנים חדשות של פועלים ערבים. שאלת ההעסקה של פועלים עברים במושבות עבריות נעשית אקטואלית בשנה זו יותר מאשר בשנים הקודמות. דעת הקהל אינה מתייחסת הפעם, כפי הנראה, בתשומת לב ראויה להופעה הזאת. ציבור הפועלים, בראש ובראשונה ההסתדרות, עומד כמעט בודד במערכת המלחמה בעד הפועל העברי, ועל זה נוספת העובדה, כי, אם להוציא מן הכלל את הקבוצות החקלאיות, אפשר בקושי רב להעביר עולים לעבודה חקלאית במושבות.

[...]

הערים סופגות הרבה אנשים, אבל אי אפשר לאמר, כי הרוב המכריע של הפועלים בתל-אביב, חיפה וירושלים יש לו עבודה תמידית ומרוויח עד כדי כיסוי של כל הוצאותיו הדרושות... שוק העבודה אינו כלל וכלל מסודר וההתחרות של הבלתי מאורגנים, כגון בני עדות המזרח (תימנים, בוכרים וכו') גדולה מאד. עבודת הבניין בעצמה איננה קבועה ואי אפשר להשוות אותה עם עבודה בבית חרושת או בבית מלאכה. ריבוי ה"מתלמדים" שנדחקים לענף עבודה זה וחסר שיטה סדירה בהקניית המקצוע גוררים אחריהם תוצאות של הנמכת שכר העבודה גם בשוק החופשי.

כמו כן פגע אמיתי הוא המבול הנתך על מקצועות הפקידות וההעדפה של "עבודות קלות" יותר. הנשים מרוויחות במקצוע זה (בתי מסחר, משרדים וכו'), אם לא התמחו באופן מיוחד, 3-5 לא"י לחודש, גברים לא מומחים מ-4-6 לא"י לחודש. בערים ובמושבות שורץ המון רב של רוכלים עם מזוודות וחבילות. הוא מכריז בקולי קולות על טיב הסחורות שלו, כגון תמרוקים, מסרקות, מברשות, ניר כתיבה וכו'. רווח יומי בינוני של רוכל שכזה אינו למעלה מ- 20 גרוש. בין אלה יש למצוא גם אנשים צעירים המסוגלים לעבוד בפרדס, בכביש או בקבוצה. יש, כנראה, איזה קשר בין הרכבת העלייה החדשה ובין המצב הנוכחי במושבות. בלי רצון לטשטש את אי צדקתם של בעלי המטעים המביאים נזק להתפתחותה של הארץ על ידי מניעת עבודה מפועלים עברים יש בכל זאת להודות, כי חלק חשוב של העלייה החדשה מתפרנס מן היד לפה ואין לו כל כישרון לעבודות כיבוש.

[...]

העלייה החלוצית החדשה בחרף הזה היא התקווה. על ידי הממשלה נמסרו לסוכנות 7500 סרטיפיקטים בניכוי של 2200 על חשבון האי-לגליים למחצית השנה 1934/1935. מספר העולים בשנת 1934 יהיה, איפא, 50,000 ויתכן, כי אין זאת טעות לחשוב, כי בשנת 1935 המספר הזה יגדל עוד יותר. אי ההתאמה בין הרכוש הנכנס, פריחת המשק ובין הדרישה הקטנה לעבודה עברית היא ענקית ודורשת תשומת לב מיוחדת לסדרי ההגירה. אנחנו באים לידי מסקנא, כי העלייה העובדת פחתה מ- 46% של העלייה הכללית בשנה שעברה ל- 33% בתקופת העלייה ינואר-אוגוסט 1934. ב- 1933 נגד בעל רכוש אחד עלו 7 בעלי סרטיפיקטים, ובשנה הזאת רק 2.8. ההפחתה הזאת בתוך המספר הכולל לרעת העלייה העובדת דורשת בקורת עצמית רצינית מאד. אי אפשר לבוא בטענות לממשלה, כי היא אנטי ציונית, כי לא על ידי כך נמצא את הפתרון לשאלה בשביל הפועל העברי. כי עלינו לחלק את הסרטיפיקטים באופן שכזה שהעולים יתאימו לצרכי הארץ הלאומיים.

אפשר מאוד, כי הלשכות הארצישראליות מושפעות מהלחץ האיום של המצוקה היהודית, ואף על פי כן העובדה היא עובדה, כי אנשים צעירים, חזקים ואחראים מהבחינה הציונית הם רוח בשביל הארץ והם דרושים לה, ולהיפך, אנשים זקנים יותר, מטופלי משפחה וילדים, בלתי מומחים במובן המקצועי, בלי השכלה ציונית ומפוקפקים במובן האנושי יכולים רק להביא נזק לארץ.

כך קורה, למשל, שעולה פלוני מרגיש את עצמו כמרומה, אחרי שנודע לו, כי לא כל אחד מסוגל למצוא את מקומו בעבודה. כמו כן ידוע שכל דואר לחוץ לארץ מפיץ דיבות על הציונות ועל ה"אינפורמציות המוטעות" של הלשכות הארצישראליות.


ביבליוגרפיה:
כותר: העליה לאן?
תאריך: שבט תרצ"ה , גליון 1
שם כתב עת: יקינתון MB
הוצאה לאור : ארגון יוצאי מרכז אירופה
בעלי זכויות: ארגון יוצאי מרכז אירופה
הערות: 1. יצא לאור בשנת 1933 בגרמנית ובעברית, בשם: MitteilungsBlatt.
2. החל משנת 2005 בעריכת מיכה לימור, בשם יקינתון.
הערות לפריט זה:

1. עמ' 26-27.

 

| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית