מאגר מידע

מאגר מידע > דתות והגות דתית > יהדות > הגות דתית-יהודית

הרב אברהם הכהן קוק

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתבית התפוצות ע"ש נחום גולדמן

הרב אברהם הכהן קוק (1935-1865) המכונה הראי"ה - מגדולי חכמי התורה ואנשי הרוח שקמו בדורות האחרונים, והרב הראשי האשכנזי הראשון לארץ ישראל. ראה בתנועה הציונית, בפעילותה המעשית ובמגשימיה את ראשיתה של הגאולה האלוקית, ובתפישה זו עיצב את דרכה של הציונות הדתית. נולד בלטביה, עלה ארצה בשנת 1904, ונפטר ב‎ירושלים.

ארץ ישראל בשבילי:

ארץ הקודש שבנייתה מבשרת את ראשית הגאולה.

המסר:

"תחייתנו הלאומית תקום לתחיית עם גמורה...להכיר את מעשה ה' הגדול אשר הוא עושה עם עמו, ועל ידי עמו, ושובו לתחייתו על אדמת הקודש עם יצוריו כולם" .1

חומר רקע נוסף:

הרב קוק עלה לארץ ישראל בעלייה השנייה, בשנת 1904, ובה פיתח תורה רוחנית דתית שאוהדת את הציונות. לפי תפישתו תרבות לאומית שאינה יונקת מן הדת לא תחזיק מעמד. מאפיינים לאומיים כמו שפה ומקום (טריטוריה), מטרתם לחזק את יכולתם של היהודים לשמור את התורה שנתנה בסיני. הוא חשב שהמצוות הן נכס לאומי יקר ביותר, שכן הדת היא הדבר שמלכד יותר מכל את האומה. ב 1924-יסד בירושלים את ישיבת "מרכז הרב", שנתייחדה בכך שהייתה ישיבה ציונית ועודדה את מפעלי הציונות, בראותה במדינת ישראל את יסוד ההתגלות האלוקית בעולם.

הראי"ה האמין כי קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל קיימת לעולם, וכי תנועת שיבת ציון המתחדשת מבשרת את ימות המשיח. תפיסה זו העמיקה בו את התחושה שהוא קשור בכל אדם בישראל, ובייחוד במתמסרים לבניין הארץ:

"קשר הקודש של ישראל עם ארצו הקדושה אינו דומה לקשר טבעי, שכל עם ולשון מתקשר על ידו אל ארצו".2

הרב קוק סבר, שתביעת היהודים לקבל זכות מדינית על ארץ ישראל, צריכה להתבסס על הטענה שהארץ קדושה לפי אמונתם. כך גם עשה כאשר הדגיש בפני הלורד סמואל הנציב הבריטי, את המשמעות הרוחנית של קדושת הארץ.

"הפוליטיקה שלנו בארץ ישראל מוכרחת היא להיות נסעדת על יסוד התוכן הקדוש. באופן אחר לא יבינו אותנו האומות ומנהיגיהן... וככה אמר לי מר סמואל בשם לויד ג'ורג', שהוא מבין את הצדק של תנועת התחייה הלאומית רק על פי היסוד של קדושת התנ"ך; ואנשי החול שלנו הם טרודים בפוליטיקה חילונית, ואין בידם להבליט את הערך של קדושתה של התחייה הלאומית וזאת היא חובתנו הנאמנה".3

את החשיבות של יישוב הארץ בפועל הדגיש הרב קוק במשנתו- "עדיף העושה מעשה ומתיישב בה, ממי שחושב על כך, בכל לבו, ממרחק." שוב ניתן למצוא כאן רמז לעשייה של חלוצים החילונים, שלדעת הרב קוק היא קדושה ונשגבה.

"... כמה גדולה היא המעלה של מי שמשתוקק ליישב ארץ הקודש אפילו לשם התכלית החומרית של הכלל, כי אצל הכלל יהפך תמיד כל עניין גשמי לרוחני, והתכלית העליונה בוא תבוא על ידי חיבור עם ה' בארץ ה'. על כן, מי שיש לו קירבה יתירה לארץ הקודש, אפילו במדרגה הנמוכה, יש בזה לחזקו ולאמצו, ולהקדימו לברכה ממי שמתאחר ומתרחק, ואף על פי שבתוך הלב יהיה המתרחק בעל מדרגה יותר עליונה, מכל מקום ישוב הארץ וחיבתה בפועל הוא דבר נשגב".4

1.מתוך: אורות, "לדגל ירושלים"' 1921.
2. מתוך: עולת ראיה, א.
3.מתוך: אגרות הראיה, איגרת לזלמן פינס [1920]; ד, איגרת אכב
4. מתוך: עולת ראיה, א.

התכנים מתוך: אתר האינטרנט האבות המייסדים של הציונות – חזון ומעשה 1840–1948,
מטח ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מידע נוסף בכתובת: http://avot.cet.ac.il


ביבליוגרפיה:
כותר: הרב אברהם הכהן קוק
שם פרסום מקורי: ישראל : מדינת העם היהודי - ערכת לימוד
תאריך: 2009
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית