פעילות מיידית של האגודות הציוניות בקרב היהודים בחיי היום-יום שלהם ובמקומות מושבם. הפעילות התקיימה בכמה תחומים: פיתוח חינוך לאומי, פעילות תרבותית-לאומית, וחיזוק הרעיון הציוני והמוסדות הציוניים בקהילות. עבודת ההווה התבססה על תכנית ּבזל (1897).