מאגר מידע
מאגר מידע > ערים, מדינות ואימפריות > האימפריה המוסלמית

בית עבאס : קיצה של הח'ליפות העבאסית | מחבר: משה מעוז

החליף אלנאצר לדין אללה (1225-1180). תוך פרפורי גסיסתה הצליחה הח'ליפות העבאסית סמוך לקיצה להתנער לתקופה קצרה ולהשיב לעצמה מעט מכבודה בעבר, וזאת הודות לאחד מאחרוני החליפים העבאסים, הוא החליף אלנאצר לדין אללה. הוא שלט זמן רב בבגדאד, ובמדיניותו התקיפה והעיקבית שאף להחזיר לח'ליפות גם את כוחה החילוני-מעשי. הוא הסתייע בהתפוררות מדינת הסלג'וקים והיכה אותם בשנת 1194 בשיתוף עם הח'וַארזמשאה.32 מיד לאחר נצחון זה סיפח לח'ליפותו שטחים נרחבים בפרס, אך התנגש בשל כך עם בני בריתו הקודמים, שליטי ח'וארזם, והוכה על-ידיהם. המאבק בינו לביניהם נמשך עוד זמן רב. תביעת שליטי ח'וארזם מהחליף היתה שיעלה להם מס ויזכירם ב"ח'טבּה" כהודאה בשלטונם החילוני בשטחי הח'ליפות העבאסית. החליף סירב להיענות לתביעה זו, ולפיכך הכריזו שליטי ח'וארזם על הדחת החליף מכסאו והשמטת שמו מה"ח'טבה". הם אף עלו עם צבאם על בגדאד, אולם רבים מחייליהם ניספו בסופת שלג, ובראותם בזה אות מן השמים הניחו לחליף העבאסי. החליף אלנאצר עסק גם בהחייאת אידיאל האבירות הערבית "פֻתֻוה" (מלשון "פתא" – צעיר בעל מידות ערביות טיפוסיות) על-ידי הנהגת מנהגי טקס, אכילה ולבוש מיוחד בין קציני צבאו הנאמנים לו. אולם חליף מוכשר זה היה יוצא דופן בין אחרוני חליפי בית עבאס ולא יכול היה עוד להציל את האימפריה מן הגזרה שנגזריה עליה.

המונגולים. היו אלה המונגולים שהביאו הלכה למעשה את הקץ על הח'ליפות העבאסית השוקעת. השבטים המונגולים, שאוחדו בימי ג'ינגיז ח'אן בשנת 1207, ערכו כיבושים נרחבים באסיה ובאירופה שמעטים דוגמתם בהיסטוריה. אחרי מות ג'ינגיז ח'אן התפלגה הקיסרות המונגולית, אך בשנת 1251 הוטל על ענף שהיה מוצב בשוליה הצפוניים של פרס עוד מתקופת הכיבושים הגדולים (1221) לכבוש את העולם המוסלמי. הוּלאגו, האִלח'אן המונגולי של פרס, שטף בסערה את פרס עם צבאותיו, כבש (יש סברה שבעזרת בגידה) את בגדאד בשנת 1258 והרג את החליף העבאסי האחרון אלמסתעצם. בכך שם השליט המונגולי, עובד האלילים, קץ לאחת השושלות המוסלמיות הארוכות ביותר בעולם האסלאם.

זמן קצר לאחר מכן הועברה הח'ליפות מבגדאד לקהיר, מקום שם משלו ה"ממלוכּים" – חברה צבאית של עבדים תורכיים שהקימה משטר פיאודלי מסוג מיוחד. השליטים הממלוכים, שבאו במקום האיובּים, ניהלו מלחמה עקשנית במונגולים, בלמו את כיבושיהם במזרח התיכון ומנעו ממצרים את גורלו המר של מזרח העולם המוסלמי. במסגרת מאבקם זה העבירו הממלוכים את מוסד הח'ליפות למצרים, והעמידו בראשו בשנת 1261 אחד מצאצאי החליפים העבאסים. אולם מוסד הח'ליפות במצרים לא חזר לגדולתו כבעבר. הוא התנוון סופית על גדות הנילוס ובא לקיצו בשנת 1517 עם כיבושה של מצרים הממלוכית על-ידי התורכים העת'מאנים.33

סיכום

נסינו לסקור את תקופת בית עבאס סקירה, אשר מן ההכרח שתהיה חטופה במסגרת זו, במיוחד בתיאור תולדות בית עבאס בשנות ירידתו, כאשר בכל אזורי האימפריה עולות ויורדות מדינות ושושלות וחשכת ימי הביניים משתלטת גם במזרח. עם זאת, יש בסקירה כגון זו כדי לתת תמונה כללית על התקופה, ונשאלת השאלה: במה עיקר חשיבותה של התקופה העבאסית? חשיבותה אינה בשטח המדיני. למרות ההישגים המפוארים גם בשטח זה, שהרי האימפריה העבאסית לא שלטה אף בשיאה בשטחים שהיו תחת מרות בית אמיה: ספרד וצפון אפריקה פרשו הימנה, במצרים שלטה רק שלטון נומינלי. זאת ועוד: ממלכות מוסלמיות אחרות, כגון המדינה הסלג'וקית והאימפריה העת'מאנית, הקיפו שטחים נרחבים יותר מאלה של העבאסים, ושלטונן המדיני הממשי היה ממושך משל שלטון בני עבאס. חשיבותם של העבאסים רבה בשטחים של פיתוח המסחר, החקלאות והתעשיה, ובטיפוח חיי תרבות ויצירה אמנותית בכל התחומים, כפי שיפורט בפרקים הבאים, אולם עיקר חשיבותה של התקופה העבאסית היא בשטח הדת – בהשפעתו הגורלית והמכרעת של האסלאם. תחת שלטון העבאסים חדל האסלאם להיות מונופול של יוצריו ומפיציו הראשונים הערבים. הוא הפך מדת של עם אחד לדת בינלאומית. האימפריה העבאסית העלתה לשלטון בעולם המוסלמי את המוסלמים החדשים הלא-ערבים – פרסים, תורכים ואחרים, שהיו קודם לכן נחותי מעמד. בכך נתנה להם כוח רב להשפיע לא רק על התפתחותה המדינית, החברתית והתרבותית, כי אם גם ואולי במיוחד על התפתחות דת האסלאם – בתוכנה ובממדיה. בתחילת התקופה שלטו הניאו-מוסלמים עוד בצד השליטים הערבים, אך אט-אט נדחקו הערבים מצמרת השלטון לחלוטין, ופינו מקומם למוסלמים מבני עמים שונים, בעיקר לפרסים ולתורכים. הפרסים העשירו רבות את תרבות האסלאם והניחו יסוד לאדמיניסטראציה של המדינות המוסלמיות שהופיעו באזור. ואילו התורכים, שהאימפריה העבאסית פתחה פתח נרחב להתאסלמותם, תרומתם העיקרית היתה בכוחם הצבאי – תופעה שסייעה להתפשטותו של האסלאם לערבות אסיה המרכזית, לסין ולהודו, ושהפכה אותו לאחת הדתות הגדולות בעולם.

לחלקים נוספים של המאמר:
בית עבאס : הרקע לעליית בית עבאס
בית עבאס : המרד העבאסי
בית עבאס : האימפריה העבאסית
בית עבאס : הח'ליפות העבאסית עד מות אלמאמון (833-750)
בית עבאס : ההשפעה הפרסית באימפריה העבאסית
בית עבאס : מוסדות האימפריה העבאסית
בית עבאס : הכלכלה העבאסית
בית עבאס : החברה העבאסית
בית עבאס : הח'ליפות העבאסית (1258-833)
בית עבאס : קיצה של הח'ליפות העבאסית (פריט זה)

הערות שוליים:

  1. ח'וארזמשאה – הוא כינוי לשליטי שושלת ממלוכית-תורכית, שעלתה בסוף המאה השתים-עשרה ושלטה גם במאה השלוש-עשרה בח'וארזם.
  2. ראה ע' 126.

ביבליוגרפיה:
כותר: בית עבאס : קיצה של הח'ליפות העבאסית
מחבר: מעוז, משה
שם ספר: פרקים בתולדות הערבים והאסלאם
עורכת הספר: לצרוס-יפה, חוה
תאריך: 1975
הוצאה לאור : רשפים
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית