מאגר מידע
מאגר מידע > ההיסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום


הוראות למשלחת ישראל למשא-ומתן על שביתת-נשק עם ירדן (טיוטה) | מחבר: ישראל. גנזך המדינה

ישראל. ארכיון המדינה

130.16/2948/1

28 בפברואר 1949

 

1. מיהות הצד שכנגד


על המשלחת להצהיר בפתח המשא-ומתן כי היא מוסמכת לשאת ולתת עם משלחת עבר-הירדן אך ורק בשאלות שבין ישראל לעבר-הירדן, זאת אומרת בין צבא ההגנה לישראל לבין הלגיון הערבי.
אין לה סמכות לשאת ולתת עם משלחת עבר- הירדן בשאלות הנוגעות לצבא העיראקי ולשטחים שבשליטתו.
עליה לדחות את טענת משלחת עבר-הירדן שיש לראות אותה כמייצגת גם את עיראק.
אם תגיש משלחת עבר-הירדן כתב-הרשאה רשמי מטעם ממשלת עיראק, תודיע המשלחת הישראלית כי עליה למסור על כך דין-וחשבון לממשלתה ולבקש הוראות.

 

2. קווי שביתת-הנשק


א) ואדי ערה
על המשלחת לדרוש העתקת קו החזית הקיים לפאת דרומית-מזרחית מוואדי ערה על-מנת שכביש חדרה-עפולה יהא נתון כולו בתחום שליטת ישראל.
ב) חזית השרון
על המשלחת לדרוש את העתקת הקו מזרחה על-מנת לכלול בתחום שליטתנו את הכפרים קלנסוה וטירה. נמסר לראות עינה של המשלחת אם לפתוח בפרק זה בתביעה לפינוי הכפר קלקיליה על-ידי הצד שכנגד.
ג) לטרון
על המשלחת לדרוש את פינויה של בליטת לטרון ולסמן את קו שביתת-הנשק צפונית-מזרחית ללטרון בהתאם לשיקולים צבאיים.
הערה:
את הדרישות בכל שלושת הסעיפים האלה יש לנמק בשיקולי ביטחון, בצורכי תחבורה ובחשיבותה של יציבות קווי שביתת-הנשק. אין לטעון לריבונות טריטוריאלית על השטחים הנוגעים בדבר ואין להסתמך על החלטת כ"ט בנובמבר גם במקום שההסתמכות מסייעת לתביעתנו.
ד) נחל הערבה ואילת
על המשלחת לתבוע את קביעת קו שביתת-הנשק לאורך גבול ארץ-ישראל ועבר-הירדן. מקצהו הדרומי של ים המלח עד קצהו הצפוני של מפרץ אילת. סטיות קלות מקו הגבול אינן צריכות לשמש מניעה להסכם, אך על המשלחת לדרוש את פינויה של עין ויבה על-ידי הלגיון הערבי וכן פינוין של עמדות אחרות ממערב לגבול אשר יתברר כי הלגיון מחזיק בהן. בשום פנים לא תסכים המשלחת לוויתור על חופש גישתנו לאילת (אום רשרש). אם יטען הצד שכנגד לקו שביתת-נשק החוצה את חלקו הדרומי של משולש הנגב ומשאיר את אילת מדרום לו, תאיים המשלחת בהגשת העניין למועצת-הביטחון.

 

3. ירושלים


א) הר הצופים
המשלחת תדרוש חופש תנועה גמור, ברכב וברגל, בין השטח הישראלי של ירושלים לבין המוסדות על הר הצופים. תמורת זה תציע חופש תנועה מקביל בין החלק הערבי של ירושלים לבין בית לחם. נמסר לראות עינה של המשלחת
אם לפתוח פרק זה בתביעה לרציפות שטח הר הצופים עם שטחה הכללי של ירושלים אשר בשליטתנו, תמורת רציפות כזאת לצד שכנגד בדרום העיר.
ב) הר הזיתים
על המשלחת לדרוש חופש מעבר ללוויות יהודיות בהר הזיתים.
ג) הכותל המערבי
על המשלחת לדרוש חופש גישה לכותל המערבי בשביל מתפללים ומבקרים יהודיים.
ד) מסילת-הברזל
על המשלחת לדרוש סימון קו שביתת-הנשק באופן שתובטח כלילת קו הרכבת כולו בתחום שליטתנו.

 

4. זכיונות


א) חברת החשמל
על המשלחת לדרוש חופש גישה לנהרים ואפשרות הפעלת המפעל, על בית-הכוח והסברים. יש לפתוח כדרישת פינוי השטח כולו מכוחות הצד שכנגד במגמה להשיג לפחות את אפשרות חידוש העבודה כמפעל עצמו.
ב) חברת האשלג
על המשלחת לדרוש חידוש אספקת המים למפעל סדום, חופש מעבר לכלי-שיט של החברה בים המלח ואפשרות הובלת התוצרת בשיירות רכב ישראליות מצפון ים המלח לירושלים. כן תדרוש המשלחת אפשרות של מספר ביקורים
בצפון ים המלח כדי לעמוד על מצב המפעל שם ולברר אפשרות חידושו לעתיד לבוא.

 

5. יחסי עבר-הירדן-בריטניה


על המשלחת לדרוש :
א) התחייבות מצד עבר-הירדן לא להפעיל נגד ישראל בתקופת שביתת-הנשק את החוזה שבינה לבין הממלכה המאוחדת.
ב) הצהרה שהחוזה הנ"ל איננו מעניק לממלכה המאוחדת כל זכות שהיא ממערב לירדן .

 

6. מעמד עבר-הירדן ממערב לירדן


על המשלחת לדרוש שיפורש בהסכם כי אין הוא מעניק לממשלת עבר-הירדן כל זכות של ריבונות על-פני שטחים שממערב לירדן וכי אין בכריתת ההסכם משום הודיה מצד ממשלת ישראל בזכויות ריבונות כאלו.

 

7.תגמולים


אם תמורת ויתוריה בסעיפים הקודמים תדרוש משלחת עבר-הירדן תגמולים מצדנו, אם על-ידי ויתור על שטחים שבשליטתנו או הסכמה להחזרת פליטים, לא תתחייב משלתת ישראל על שום תגמול כזה מבלי לקבל הוראות מפורשות על כך.

הערות.
1. בישיבת הממשלה שנערכה ב- 27 בפברואר, ערב צאתה של המשלחת לרודוס, נדונה ההוראות שתינתנה למשלחת. שרת הביא בפני הממשלה חלק גדול מן ההוראות הכלולות במסמך שלפנינו. השרים הציגו שאלות והציעו כמה הנחיות נוספות, שנסבו, בין היתר, על בעיית מסילת-הברזל לירושלים והגישה לכותל המערבי ולהר הזיתים . שרת הכין כנראה את מסמך ההנחיות על סמך הדיון באותה ישיבה והעבירו לידי בן-גוריון, שנעדר מישיבת הממשלה מפאת מחלה. נראה שבן-גוריון הוא שהעיר את ההערות הרשומות על המסמך (ראה הערות 2 3 להלן). הממשלה לא שבה לדון כנושא, ויש להניח שההנחיות נמסרו למשלחת ללא שינוי.
2.בסוגריים נוספה כאן ההערה הבאה בכתב-יד: "הן זה בתחום צבא עיראק - ואם עיראק לא
מסרה הרשאה רשמית, כיצד נפנה דרישה זו לעבר-הירדן?"
3.כאן רשום בכתב-יד בסוגריים: "כנ''ל"







ביבליוגרפיה:
כותר: הוראות למשלחת ישראל למשא-ומתן על שביתת-נשק עם ירדן (טיוטה)
מחבר: ישראל. גנזך המדינה
שם ספר: מדיניות החוץ של מדינת ישראל
עורכת הספר: רוזנטל, ימימה
תאריך: 1983
הוצאה לאור : ישראל. ארכיון המדינה
הערות: 1. מתוך הכרך השלישי.
2. שיחות שביתת-הנשק עם מדינות ערב דצמבר 1948-יולי 1949
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית