מאגר מידע
מאגר מידע > אידיאולוגיות, תנועות וזרמים > אמנציפציה ואנטישמיות מודרנית

אלפרד דרייפוס

הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב

קפטיין (סרן) אלפרד דרייפוס מהצבא הצרפתי, הואשם בבגידה לפני קהל שקרא לעברו קריאות גנאי אנטישמיות, ובתאריך 5 לינואר 1895 הוא בוזה ברבים כאשר שברו בפניו את חרבו. הוא הורד מדרגתו וקיבל גזר דין של הגליה לעולם לאי השדים שעל יד חופי דרום אמריקה.

דרייפוס, בנה של משפחה יהודית עשירה ומבוססת. הצטרף לצבא בתור מהנדס והיה הקצין היהודי היחיד. בסתיו של שנת 1894 גילה המודיעין הצרפתי מסמך צבאי סודי שנשלח לידי הנספח הצבאי הגרמני שהוצב בשגרירות גרמניה שבפריז. הראיות הצביעו על מייג'ור (רב-סרן) פרדיננד וולסין אסתרהאזי - הונגרי בעל קשרים גרמניים - כבוגד.

אולם ממסד המודיעין הצרפתי ובמיוחד מייג'ור ה.ג'.הנרי מצאו האשמות אלו כבילתי מתקבלות על הדעת ובחרו את דרייפוס, שהיה יהודי ולכן קורבן נוח, כנאשם. דרייפוס מצא את עצמו מואשם בבגידה במולדת לאחר משפט צבאי סודי. הוא הואשם על אף שלא היו ראיות מספקות נגדו. הוא הורד מדרגתו והוגלה.

משפחתו של דרייפוס המשיכה את המאבק כנגד פסק הדין. כאשר מונה למודיעין הצרפתי מפקד חדש ליוטנט קולונל (סגן אלוף) גיאורגס פיקאר, הוא חש במשהו חשוד במשפטו של דרייפוס ולידיעתו הובאו ראיות חדשות שהוכיחו בברור שאסתרהאזי הוא סוכן גרמני. אולם מייג'ור הנרי זייף משפטים שהוכיחו את אשמתו של דרייפוס והשאירו את תוצאות המשפט על כנם. פיקאר הודח מתפקידו והועבר לתפקיד באפריקה.לפני שהוא עזב לתפקידו החדש הוא סיפר על הצד שלו במשפט לכמה ידידים והדבר הובא לידיעת הסנטור קסטנר, שהיה שייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הסנטור לקח על עצמו את המשימה לטהר את שמו של דרייפוס וטען בפני הסנאט שדרייפוס הוא חף מפשע והאשים בגלוי את אסתרהאזי כסוכן גרמני. אולם ממשלת הימין סירבה להתייחס לראיות החדשות שהובאו בפניה. אסתרהאזי נשפט וזוכה ואילו פיקאר נישלח לכלא ל-60 יום.

הפרשה הגיעה לשיאה כאשר הסופר אמיל זולה פרסם את מכתבו המפורסם J'ACUOSE (הנאשם?) בדף הראשון של העיתון L'AURORE. זולה שלא היה ידוע כידיד ואוהב של יהודים טען שהוקעתו של דרייפוס היא לא יותר מהוצאת דיבה זדונית נגד אדם חף מפשע. מאמרו עורר תהודה רבה והעיתון נמכר ב- 200,000 עותקים בכל רחבי פריז. בפברואר הואשם אמיל זולה עצמו בהוצאת דיבה.

הצעקה הציבורית בעינינו של דרייפוס המשיכה ולבסוף ב-1899 הוא זכה למשפט חוזר אך גם במשפט זה הוא יצא כבוגד. גזר דינו, לעומת זאת, הומתק לעשר שנים של גלות. דרייפוס הסכים לא לעתור כנגד תוצאות המשפט ולבסוף הוא קיבל חנינה מאת נשיא הרפובליקה. ב- 1904 כאשר עלתה לשלטון ממשלת שמאל דרש דרייפוס חקירה חוזרת בעינינו ואכן בשנת 1906 מצא אותו בית הדין לעירעורים כחף מפשע וכזכאי בכל סעיפי האישום, לדרייפוס ניתנה דרגת מייג'ור. הוא חזר לשרת בצבא בזמן מלחמת העולם הראשונה וקודם לדרגת ליוטנט קולונל (סגן אלוף).

הרצל, שסיקר את משפטו של דרייפוס מתוקף תפקידו כעיתונאי החל את עינינו בציונות לאחר משפט זה.


ביבליוגרפיה:
כותר: אלפרד דרייפוס
שם אתר: הסוכנות היהודית לארץ ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני
הוצאה לאור : הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב
בעלי זכויות: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב
הערות לפריט זה: 1. תרגום: גדליה פוייר

| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית