מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > ערים, מדינות ואימפריות

רומא, שהייתה מרכז האפיפיורות, שגשגה כמרכז מינהלי וכן כמרכז תיירותי להמוני עולי רגל. במהלך המאה ה-17 חל גידול משמעותי באוכלוסייתה שהגיעה ל-135.000 נפש.

כמרכז של מדינת האפיפיור מבטאת רומא את המאבק של הממסד הקתולי לשליטה מוחלטת במאמינים הנוצרים.

במאות ה-15 וה-16 הגיעו לשיאם הרנסאנס וההומניזם באיטליה. הדבר התבטא בחשיפתה מחדש של התרבות הקלאסית של יוון ורומא, שביטאה בעיקר את מאוייו, מחשבתיו ומשאלותיו של האדם. מלומדים איטלקים חקרו רעיונות אלה והמצאת הדפוס סייעה בהפצתם. האמנות ביטאה יותר ויותר את רצונו של האדם וגם הכנסייה הקתולית וראשיה הושפעו מהלך הרוחות הרנסאנסי וההומניסטי. ברוח זו עוצבה כנסיית פטרוס הקדוש על ידי מיכאל אנגלו והיא גם הזינה את יצירותיו והמצאותיו של ליאונרדו דה וינצי.

שלטון האפיפיור

במהלך המאה ה-16 חל שינוי בגישה של הכנסייה הקתולית. באירופה התהווה זרם דתי נוצרי חדש במנהיגותו של מרטין לותר. חלק משליטי אירופה בגרמניה ,אנגליה, ארצות סקנדינביה וארצות השפלה אמצו לעצמם את הגישה החדשה - הנצרות הפרוטסטנטית. ראשי הכנסייה הקתולית חשו שהזרם החדש מסכן את מעמדה המיוחד של הכנסייה הקתולית והם יצאו למאבק. הם ניסו לבלום את התופעה באמצעות חיזוק כוחו וסמכותו של האפיפיור.

תחילה כנסו לשם כך ועידת כנסייה קונסיל בעיר טריינט - 1545. הוועידה התפזרה והתכנסה לסירוגין במשך 18 שנה ובמהלכה התהווה תהליך של רפורמה בכנסייה, שהביא לחיזוק הכנסייה ולחיזוק כוחם של האפיפיורים. אלה פעלו למנוע כל גילוי וחידוש העשויים לערער את מעמד הכנסייה הקתולית.

ברוח זו הופעלו כתבי נידוי וחרם, פאולוס השלישי (1549-1534) חידש את מוסד האינקויזיציה ופאולוס הרביעי (1559-1555) קבע צנזורה על ספרים בדמות אינדקס של ספרים אסורים. באינדקס נכללו ספרים שנכתבו על ידי פרוטסטנטים, הומניסטים ואנשי מדע. המאבק הדתי לא נשאר בתחום של מנהיגי הדת והוא התרחש גם בין השליטים החילוניים, שחלקם ראו עצמם קשורים לאפיפיור, ואחרים שאפו ליתר עצמאות.

מאז 1618 ובמשך 30 שנה נלחמו באירופה המלכים הקתולים והפרוטסטנטים זה בזה. גם מאבק זה, כמו הוועידה בטריינט, תרם למגמה של הכנסייה הקתולית להקשיח את עמדותיה, ולהאבק נגד כל גילוי של חידוש שעשוי להתפרש ככפירה בסמכויותיה.

כלכלה

מצב הלוחמה השפיע גם על המצב הכלכלי של מדינת האפיפיור.משאבים הופנו מפיתוח כלכלי לבניית חומות מגן ותשלומים ליועצים צבאיים.
מלחמות הדת של מלכי אירופה מומנו אף הן מכספי מדינת האפיפיור, דבר שגרם לגירעון באוצר מדינה.

הכנסייה כפטרון התרבות

בראשית המאה ה-17 נבחר כאפיפיור פאולוס ה-5. הכנסייה כפטרון התרבות אף שנודע באדיקותו וחסידותו, השקיע רבות בתמיכה באומנויות. הדבר נבע גם ממניעים של עוצמה והשפעה.

פאולוס ה-5 אחראי לעיצוב המזרקות הוא טען שבכך הוא משחזר את רומא בימי טריאנוס קיסר, שבה היו 1300 מזרקות. בנוסף דאג לשיפוץ ארמונות וכנסיות. הוא העסיק את הפסל והאדריכל ברניני שבין פסליו הידועים נמנה הפסל דוד.

כאשר היה ברבריני לאפיפיור אורבנוס ה-8 הוא הפך את ברניני לפסל ולאדריכל הראשי של הוותיקן. בתפקידו זה עיצב חלקים בכנסיית פטרוס הקדוש וכן את הרחבת שורות העמודים שבה.

קראו עוד:

איטליה בה חשב ופעל גלילאו גליליי
הרפובליקה הוונציאנית
דוכסות טוסקנה - פירנצה
מדינת האפיפיור (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: מדינת האפיפיור
שם אתר: אנדריאה Andrea
הוצאה לאור : אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
בעלי זכויות: אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
הערות: 1. פרופ' דוד חן - מנהל המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי.
2. דר' דוד מיודוסר - מנהל המעבדה לטכנולוגית ידע.
3. דר' אביגיל אורן - מנהלת הפרוייקט - "דעמיין".
4. אורלי להב - מרכזת הפרוייקט.
5. קבוצת המחקר והפיתוח : דר' אביגיל אורן, דר' דוד מיודוסר, דר' גיל עמית, אורלי להב, שאול קציר.