מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > האוכלוסיות המקומיותעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > משטרים והגות מדינית > טוטליטריזם > פאשיזם
פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Benito Mussolini). מדינאי איטלקי. בצעירותו היה סוציאליסט. מייסד התנועה הפשיסטית (1919) ומנהיגה ('דוצ'ה') עד מותו. ב-1922-1943 היה ראש-ממשלת איטליה ורודנה וב-1943-1945 – ראש הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית בצפון איטליה בחסד הגרמנים. נתפס בידי פרטיזנים בנסותו להימלט לשווייץ והומת (28 באפריל 1945).

יחסו של מוסוליני ליהודים לא היה עקבי, ואופיין בגישה אופורטוניסטית שהושפעה מהנסיבות והאינטרסים של השעה. ב-1908 עסק מוסוליני לראשונה בשאלת היהודים כאשר הוקיע את ה'יהדות הכוהנית' במסגרת מאמר על פרידריך ניטשה. למעשה כוונה התקפתו נגד המנהיג הסוציאליסטי היהודי קלאודיו טרווס, שאותו עתיד היה להדיח מעריכת 'אוונטי' (Avanti), בטאון המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית. כמה יהודים נטלו חלק בעיצוב המהפך בהשקפותיו של מוסוליני בכיוון לתמיכה בהתערבותה של איטליה במלחמת-העולם הראשונה וללאומנות (ג'וזפה פונטרמולי, ארמנו ירק, אליו יונה, צ'זרה סרפתי). חמישה יהודים נמנו עם מייסדי המפלגה הפשיסטית (צ'זרה גולדמן, פירו יקיה, ריקרדו לוצטי, אאוקרדיו מומיליאנו, אנריקו רוקה), ושלושה יהודים (ג'ינו בולאפי, ברונו מונדולפו, דואיליו סיניגאליה) נפלו למען הפשיזם לפני 'המצעד על רומא' ונחשבו ל'קדושים פשיסטים'. שתי נשים יהודיות השפיעו על מוסוליני השפעה עמוקה – אנג'ליקה בלבנוף שמוצאה היה מרוסיה, ומרגריטה סרפתי מאיטליה.

עם תפיסת השלטון בידי הפשיסטים (30 באוקטובר 1922) חשו יהודי איטליה חרדה מסויימת, בין השאר עקב התלהבותם של חוגים אנטישמיים מחוץ לאיטליה מן ה'מצעד על רומא'. מוסוליני מיהר להרגיעם בראיון עם רבה של רומא, אנג'לו סצ'רדוטי (נובמבר 1923). גישתו הרשמית של ה'דוצ'ה' בשנים 1922-1936 באה לידי ביטוי באימרה: 'בעיית היהודים אינה קיימת באיטליה'. ואולם, לא רשמית התקיף מוסוליני את ה'בדלנות' היהודית (מתוך שימת דגש בציונות), את 'הבולשוויזם היהודי' ואת 'ההון היהודי הגדול'. ב-1933, משנמנעו היהודים ליטול חלק בהתלהבות הרשמית נוכח נצחון ה'פשיזם הגרמני', יזם מוסוליני מסע אנטישמי בעיתונות. המערכה באתיופיה ב-1935-1936 נתנה תנופה מחודשת למסע נגד 'היהדות הבין-לאומית'. ההתקרבות לגרמניה מ-1936 אילצה את מוסוליני לעיין מחדש במדיניותו כלפי היהודים. תחילה ניסה לפתור את הבעיה באמצעות העמקת התודעה הפשיסטית בקרב נתיניו היהודים, ואולם, ב-1939 החליט לאמץ את חוקי הגזע, במגמה להוציא את היהודים מחיי הציבור באיטליה. מוסוליני הוא שקבע את אופי המדיניות הגזענית של המשטר הפשיסטי ואת היקפה עד להדחתו ביולי 1943, והיטלר סבר שאין זה מן התבונה להתערב. ואולם, אחרי כניעת איטליה לבעלות-הברית, שחרור מוסוליני ממאסרו בידי צנחנים גרמנים והצבתו בראש ממשלת-בובות בצפון (ספטמבר 1943), הגיעו לאיטליה שליחיו של הינריך הימלר והחלו מיישמים את מדיניות 'הפתרון הסופי' באזורים הכבושים בידי הגרמנים, והסתייעו במנגנון רפובליקת הבובות הפשיסטית של מוסוליני.

לקריאה נוספת:
איטליה
הנהגת יהודי איטליה בשנות השלטון הפשיסטי והשואה
חוקי הגזע באיטליה הפשיסטית, 1938

ביבליוגרפיה:
כותר: מוסוליני, בניטו (1883-1945)
שם ספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת