מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > דתות והגות דתית > יהדות > הגות דתית-יהודית

לאחר שקיבל הרב קוק את מכתב ההזמנה לשמש רבהּ של יפו הוא התעכב בבויסק כשנה וחצי, ולכן היה פטור באותה שנה מן ההתמודדות עם סוגיית שנת השמיטה; ואולם האדר"ת נאלץ לעסוק בכך. לאחר כשנה כתב לרב קוק מכתב נוסף שבו באו לידי ביטוי תשישותו הפיזית ותשישותו הנפשית ממאבקי השמיטה בין העולם החרדי והיישוב החדש. "אינני בבריאותי כראוי", כתב, "[ו]אני מסובל תמיד במיחוש [...] וע"י הפיבער [החום] נתגברו גם השיעולים [...] וחלישותי רבה מאוד" ('אגרות', א, עמ' שעז). לאחר תיאור מיחושי הגוף תיאר את בעיות הנפש: "עגמת נפש הרבה יש לי מענין השמיטה [של שנת 1903]". האדר"ת פירט את הבקשות שהופנו אליו על-ידי היישוב החדש להתיר את עבודת האדמה על סמך היתר הלכתי שניתן בתקופותיהם של המבי"ט (ר' משה בן יוסף טראני, 1580-1500) והמהרי"ט (ר' יוסף טראני, 1639-1568) שעליו התבססו בעבר רבני חיבת ציון והיה מאז לאסמכתה להתרת עבודת האדמה בארץ-ישראל בשנת שמיטה בתנאים הלכתיים מסוימים. האדר"ת הסביר כי בדרך-כלל התירו את העבודה "בשל ההפסד הכספי העצום" הנובע מהפסקת העבודה, שהרי אין המדובר רק ב"חיי נפש של האכרים", אלא שכמה וכמה מבתי האב שלהם יינזקו קשות בעטיה של שנת השמיטה ואף "פשוטו כמשמעו שכל הישוב יתבטל לגמרי באין שום שם וזכר לו חלילה".

ר' נפתלי הרץ הלוי, רבהּ של יפו, כבר הורה להסתמך על ההיתר ולאפשר את העבודה, והאדר"ת הלך בעקבותיו. ואולם, ההתנגדות הייתה קשה. במכתבו לרב קוק כתב: "חברו עלי מחסידי הגאון רבי יהושע ליב דיסקין [אביו של הרב דיסקין מירושלים] ז"ל", שלא רצו לדעת אלא על אותו איסור "שיצא [...] בשנת תרמ"ט [1889]", איסור שכל תכליתו הייתה לצאת נגד "הפושעים שרצו ממש לעקור מצות שביעית". לא עזרו לאדר"ת כל הסבריו כי במצב הנוכחי ודאי היה מתיר מי שאסר בזמנו, ואילו "הם באחת אינם מאמינים לו, ואין להם אלא מה שהביאו טבלא חתומה בחותמו ועליה כעשרים רבנים ומופלגים" שלא להתיר את עבודת האדמה גם אם היא נעשית על-ידי לא יהודי בשום צורה ואופן. כששמעו רבנים נוספים, שהתירו זאת בעבר, על דבר המחלוקת לא העזו עוד להביע את דעתם ולתמוך בהיתר. אהרון חיות, שהגיע באותה תקופה לירושלים, תיאר בספרו 'שישים ושלוש שנה בירושלים' את תדהמתו בראותו עד כמה הזדקן האדר"ת ונראה תשוש. האדר"ת הבחין בתדהמתו והסביר לו כי הסיבה למצבו היא שעמיתיו הרבנים וקהל הקנאים הסובב אותו יורדים לחייו (שם, עמ' 106-105).

תשישותו הגופנית והרוחנית הכריעה אותו ובג' באדר תרס"ה הוכרז בירושלים "אבל כבד" בשל "פטירת רבה של ירושלים [...] ידוע חולי היה זה שנים אחדות, ומחלתו גברה בירושלים לרגלי קדחת עזה אשר אחזה בו" (שער 'חבצלת', י"ב באדר תרס"ה).

קראו עוד:
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : פולמוס שנת השמיטה
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : האדר"ת והמאבק על השמיטה (פריט זה)
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : הרב קוק: תחילתו של הפולמוס
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : "וכל המחמיר תבוא עליו ברכה... ובלבד שיחמיר לעצמו"
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : ספרו 'שבת הארץ'
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : הרב המושמץ והתמיכה העממית
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : הכמיהה להתבודדות והשיבה אל המשפחה
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : פוליטיקה ואכזריות: הרב קוק מול העולם החרדי
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : ידידוּת בין פסימיסט ואופטימיסט
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : המושבות: בין הערצה לדחייה
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : קום והתהלך בארץ: המסע למושבות
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : הרבנים החרדים מגיעים לחדרה
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : זכרון יעקב ופולמוס בית הכנסת
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : מרחביה: רבנים לכו הביתה!
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : חוויית לילה בפוריה
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : האם הרב קוק היה נביא?
אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : ייסוריו של סופר: בין פוליטיקה לאותנטיות

ביבליוגרפיה:
כותר: אידאולוגיה והלכה: מאבקים ומסעות : האדר"ת והמאבק על השמיטה
שם ספר: הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מחבר: רוזנק, אבינועם
תאריך: 2006
הוצאה לאור : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
בעלי זכויות: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הערות: 1. סדרה: גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי.
2. עורך הסדרה: אביעזר רביצקי.