מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > מיישוב למדינה > ההתיישבות


 

קבוצת "הגדעונים" בשוני


בחירת פקיד יק"א בצעירי זכרון למשימת החזקת ועיבוד אדמות אום-אל-עלק לא היתה מקרית. צעירי זכרון שסיימו ביה"ס יצאו עם אבותיהם לעיבוד חלקות מרוחקות בבורג', נשארו שם כל השבוע וחזרו רק לשבתות. חלקות הפלחה ניתנו לאיכרים במסגרת הרחבת נחלותיהם, לאחר המעבר ליק"א ב-1900, על מנת לבססם. בעבודה זו רכשו לעצמם בני-האיכרים ניסיון רב בעבודה חקלאית, התנסות בתנאים קשים והכרת הסביבה ותושביה. חלקם לא רצו או לא יכלו להמשיך בעבודתם במשקי הוריהם וחיפשו פרנסה ומקום התיישבות. נוספו לכך מניעים חברתיים: בימות הגשמים ובשבתות חיפשו צעירים אלה עיסוק, פורקן ואתגרים. הם רצו להוכיח יכולתם לעצמם ולהוריהם ולא פחות מכך - לבנות המושבה ולפועלי העליה השניה שהיו קבוצה שונה ומתחרה.

הדו"ח שכתבו על פעולותיהם ומניעיהן תיאר את התארגנותם ההדרגתית שתחילתה בסניף "מכבי" בזכרון, המשכה ב"אגודת צעירי זכרון יעקב" ובקלוב "התחיה" וסיומה במסגרת אגודת "הגדעונים". הסקירה שכתבו שיקפה תהליך של גיבוש מטרות, דרכי פעילות והנהגה (אלבוים, 1988). הם לחמו למען זכות בחירה לוועד המושבה גם לצעירים ולתושבים, ניקו וחידשו את בית-הקברות, ערכו חגיגת 31 שנים למושבה והכינו קבלת פנים לבארון רוטשילד בביקורו ב-1914 (ארכיון זכרון יעקב, 1914). במסגרת פעולתם יש לראות את הקמת הקבוצה שהתיישבה בשוני כ"קבוצת כבוש" שנועדה לשרת את מטרות יק"א וגם לענות על מטרות "הגדעונים". בדו"ח שלהם נכתב: "גם פקידות היק"א הראתה לנו שמתחשבת היא עם אגודתנו. כאשר נקנתה אדמת שוני, והפקידות רצתה שימהרו בחרישה ובזריעת האדמה, פנתה אל ועד אגודתנו והוועד סידר קבוצה של צעירי המושבה שבעד עבודתם והתנהגותם היה אחראי ועד אגודת הגדעונים. ישאלו את הפקידות אם ידעו הצעירים האלה להשביע אותה רצון."

סקירתו של הפקיד רפאל כהן, שכבר הוזכרה, משלימה תמונה זו:

"קבוצה של צעירים, עשרת הבחורים אשר בחרנו מבין בני האיכרים על-ידי אגודת הגדעונים בזכרון-יעקב, הרי הם: ברונשטיין מנשה, ברונשטיין יצחק, ברקוביץ אשר, קרופיק משה, הירשזון יעקב (הוא בן-צבי), אפשטיין הירש, שפירא יעקב, שצמן אשר, שווארץ יואל ואיצקוביץ אברהם. 'כל הצעירים האלה שוכנו במיאמס (חאן שוני), אשר בו הותקנו שני חדרים לשינה, חדר אחד לחדר-אוכל ואחד למטבח... אחרי ויכוחים עם הצעירים בחרנו בל. צוקרמן לפקח על העבודה וציידנו אותם ב-18 פרדות ו-2 סוסים, במחרשות ובעגלות. המים מובאים מהמעין בעגלה... משכורת הצעירים 60 פרנק בחודש... ונקוה כי הבחורים האלה Garcons המגלים רצון טוב יניחו את הדעת. עבודתם התחילה למעשה ב-23 בפברואר 1914." (עבר הדני, 1953).

ניסיונות שונים של צעירי זכרון להשתלב בשמירה ידועים לנו החל מהקמת "חברת מכבים ונוטרי מנוחת מושבת זכרון-יעקב" ב-1897. כבר באדמות בורג' נקבעו שומרים עברים (סמסונוב, 1944). ואילו "הפועל הצעיר" דיווח ב-1913 כי אגודת "צעירי זכרון" ביקשה לקבל לידיה את עבודת המחדריה (שמירת השדות). גם דו"ח הגדעונים ציין כי "בעונת הענבים לקחו עליהם הגדעונים את השמירה." מדוגמאות אלה עולה שהיה לצעירים רצון להתמודד עם בעיית השמירה ולהפגין יכולתם וערכם, והמשימה בשוני יכלה להתאים למגמה כזאת. אין כל אזכור של יעד התיישבותי של הגדעונים כקבוצה, ועם זה ניתן להניח שאצל חלקם לפחות פיעמה התקווה "לעשות לביתם" באדמות אום-אל-עלק-שוני, כבר בשלב זה.

על המקום ותנאיו נכתב:

"על אדמת שוני שאצל ז"י עובדים עכשיו מלבד קבוצת בני-האיכרים גם 12 פועלים. האדמה הזאת נקנתה כידוע על-ידי פקידות יק'א ונמסרה לידה אחרי זריעת תבואות החורף, ומכיוון שבעונה זו אי-אפשר יותר להחכיר את האדמה, וגם קשה היה למכרה, קנתה הפקידות אנוונטר ומסרה את האדמה לפני חודשים אחדים בשביל זריעת תבואות הקיץ לקבוצה של עשרה צעירים מבני האיכרים בזכרון-יעקב. הקבוצה מעבדת את האדמה ע"ח היק"א ומקבלים 60 פרנק לחודש כל אחד שכר עבודתם. הפקידות מינתה גם למנהל העבודה איכר אחד מזכרון וניתנה רשות לאיש פרטי שיפתח מטבח בשביל בני האיכרים והפועלים שנמצאים בשוני במשך כל השבוע ושבים לזכרון רק בכל ערב שבת." (הפועל הצעיר, 12.6.1914)

חשוב במיוחד הציון שמלבד בני האיכרים כבר נמצאו במקום גם פועלים אחרים. מטרות יק"א בהקמת הקבוצה של הגדעונים היו לפיכך פינוי האריסים וקביעת חזקה על-ידי שמירה ועיבוד הקרקע ל"עת עתה". לשם כך נקראו בני זכרון לפי המודל שהצליח בעתלית בעבר. מטרות הצעירים היו משולבות כלכליות-חברתיות, והקבוצה שקמה היתה בעלת אופי פונקציונלי, זמני, נתונה לניהול ישיר של יק"א ולא קבוצה עצמאית עם מטרות משלה.

האם היו ליק"א עצמה מטרות נוספות, מרחיקות לכת יותר, בשוני בשלב זה? עבר הדני כתב שהאדמות מראש לא נועדו לחלוקה אלא נועדו להקמת יישוב חדש שיציין מפנה בשיטות התיישבותו של הברון. הוא הסתמך על עדותו של אשר שצמן, איש הקבוצה הגדעונית ולימים מתיישב בבנימינה, שסיפר כי כשביקר הברון בארץ-ישראל, בפברואר-מרס 1914, דובר כבר על הקמת יישוב חדש בשוני (עבר הדני, 1953). אכן היו אלה שנות שינוי במושבות יק"א: חיסול התמיכות בכסף, מעבר לאשראי והעברת הבעלות על האדמות לאיכרים עצמם (בזכרון – ב-1912). בהתיישבות החדשה נקטה יק"א מדיניות חדשה של אריסות מתיישבים חסרי אמצעים על אדמת יק"א על-ידי אספקת אינוונטר יסודי ומשכורות תמורת היבול הצפוי. תקופה ראשונית כזאת נועדה כתקופת התנסות ומבחן כדי לנפות את הבלתי מתאימים ולאחריה צריכה היתה הקרקע להימסר לחכירה בזמן ארוך ובאשראי נוח לאותם מתיישבים שהשביעו רצון הפקידים בעבודתם (שאמה, 1980).

מהעדויות והדיווחים עולה הרושם שבעת קביעת קבוצת "הגדעונים" לא היתה כוונה להתיישבות אריסים שכזו ומטרות יק"א היו עדיין מוגבלות.


לעמוד הקודם

ביבליוגרפיה:
כותר: קבוצת הגדעונים בשוני
שם מחקר: התיישבות יהודית ברמת הנדיב
מחבר: להב, אמנון
תאריך: 1982
הוצאה לאור : יד הנדיב; החברה להגנת הטבע
הערות: 1. סדרת פרסומי מחקר : רמת הנדיב.