מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > ה"פיתרון הסופי" > יחידות ההרג הניידות (האייזנצגרופן)
פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(Ponary). אתר השמדת המונים ליד וילנה. פונאר הוא מקום נופש מיוער, עשרה ק"מ מדרום לוילנה, על הכביש הראשי לגרודנו. בשנים 1940-1941 הכינו השלטונות הסובייטים במקום בורות ענקיים למכלי דלק, אך לא הספיקו להתקין את המכלים.

בתקופת הכיבוש בידי הגרמנים היתה פונאר על בורותיה מקום לרצח המונים של רבבות מיהודי וילנה והסביבה וכן של שבויי מלחמה סובייטים ואזרחים ממתנגדי הנאצים.

הקורבנות הובאו לפונאר ברגל, ברכב וברכבת, בקבוצות של מאות ואף אלפים, ונורו בבורות, בידי אנשי ס"ס ומשטרה גרמנים שהסתייעו במשתפי-פעולה ליטאים. רצח המוני היהודים בפונאר החל בסוף יוני-תחילת יולי 1941 ונמשך עד תחילת יולי 1944. תחילה נקברו הנרצחים בבורות שבמקום, בספטמבר 1943 החלו לפתוח את הבורות ולשרוף את גוויות הנרצחים כדי למחוק את עקבות הפשע. בשריפת הגוויות הועסקו כ-80 אסירים יהודים. בליל 15 באפריל 1944 ביצעו אסירי פונאר בריחה נועזת, רובם נהרגו במקום, אך 15 מהם הצליחו להימלט ולהצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי (Rudninkai). לפי הערכות שונות נרצחו בפונאר 70,000 עד 100,000 נפש, רובם המכריע יהודים. פונאר היה אתר הרצח המרכזי של יהודי וילנה והסביבה.

לקריאה נוספת:
יולי 1944 – החודש המכריע עבור שרידי יהדות ליטא
מעדותו של אהרן יעקובסון על הקמת גטו וילנה והגירושים לפונאר
וילנה

באתר יד ושם:
תערוכה מקוונת: עד היהודי האחרון
מחנות ואתרי רצח נאציים מרכזיים
ערכי לקסיקון נוספים בנושא הפתרון הסופי

ביבליוגרפיה:
כותר: פונאר
שם ספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הערות לפריט זה: 1. מחבר: יצחק ארד.