אימפֶּריה – מדינה השולטת על מדינות אחרות ועל עמיהן. אימפריאליזם – שיטה מדינית, שבמסגרתה מדינה אחת מגדילה את שטחי שלטונה על ידי השתלטות על חבלי ארץ אחרים ועל תושביהן, במטרה להגביר את כוחה הפוליטי ואת עושרה הכלכלי.
במסגרת האימפריאליזם שלט מיעוט של המדינה הכובשת על אוכלוסיות מקומיות גדולות באסיה ובאפריקה, ושלטונו היה שלטון מַפלֶה ומנצל. לתושבים לא היו זכויות אזרח, וכל פעולת התנגדות דוכאה בכוח. המדינה האימפריאליסטית השתלטה על חומרי הגלם באזור וניצלה את תושבים המקומיים ככוח עבודה זול.
מדינות אירופה אימצו לעצמם צידוק אידיאולוגי לאימפריאליזם, בטענה שבהשתלטותן על האזורים היה צעד מוסרי, בכך שעמי אירופה יביאו לתושביהן את התרבות האירופית המפותחת, ויגרמו לעידון המנהגים והאמונות של הילידים ולריסונם.
קראו עוד:
הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי
הבריטים במצרים
מעבר למונחון >
לקסיקון היסטוריה
