ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית שלום" : שורשיה של התיזה הדו-לאומית בתנועה הציונית  

מחברת:   חגית לבסקי

מילות המפתח: ציונות, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל

המאורעות שפרצו במאי 1921 העלו את נושא היחסים עם הערבים ועם הבריטים לראש סדר יומה של התנועה הציונית. במאמר תיאור תגובתו של זאב ז'בוטינסקי בהשוואה להשפעה שהייתה למאורעות על מרטין בובר, רוברט ולטש, הנס כהן והוגו ברגמן. אישים אלה העמידו במוקד הציונות את התחייה הרוחנית של העם היהודי ולא את הריבונות המדינית. /למידע מלא...

מאורעות תרפ"א מזווית ההתרחשות בארץ  

מחבר:   חגי צורף

מילות המפתח: בן צבי, יצחק, הגנה (ארגון), מאורעות תרפ"א-תרפ"ב

במאי 1921 פרצו מאורעות שבמהלכם נפגעו ונהרגו יהודים. לאחר המאורעות נקט הנציב העליון במדיניות פשרנית כלפי הערבים שקוממה את מנהיגי היישוב. במאורעות הוברר שארגון "ההגנה" אינו מאורגן דיו ונעשו מאמצים לחזקו. קיומה של "ההגנה" התקבל בצורה שלילית על ידי השלטון הבריטי שדרש את פירוקו. /למידע מלא...

הציונות, התנועה הלאומית הערבית והמנדט הבריטי בשנים (1919-1925)  

מחבר:    הסוכנות היהודית

מילות המפתח: סמואל, הרברט לואיס, יהודים וערבים, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, מאורעות תר"פ, הספר הלבן (1922), מאורעות תרפ"א-תרפ"ב

על נציבותו של הרברט סמואל בארץ ישראל (1920 – 1925), על יחסי יהודים-ערבים, על המנדט הבריטי והסכסוך הערבי-יהודי - "הספר הלבן" של צ'רצ'יל (1922). /למידע מלא...

מאורעות תרפ"א מהזווית של המדיניות הבריטית  

מחברת:   לואיז פישר

מילות המפתח: הספר הלבן (1939), וייצמן, חיים, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב

המאורעות במאי 1921 גרמו לנציב העליון הרברט סמואל לשקול מחדש את מדיניותו ולהסיק שיש להגביל את התחייבותה של בריטניה כדי להשקיט את חששות הערבים. ב-1922 ניהל חיים וייצמן מגעים בבריטניה כדי להביא לאישור המנדט על ארץ ישראל על-ידי חבר הלאומים, באופן שיאפשר לממש את הקמתו של הבית הלאומי. כדי להבטיח זאת ההנהגה הציונית נאלצה להסכים לתנאי הספר הלבן של שר המושבות צ'רצ'יל, ברוח המלצות סמואל. המנדט אושר בקיץ 1922. /למידע מלא...