עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים  

מחבר:   מאיר בר אילן

מילות המפתח: מגילות מדבר יהודה, איסיים

אנשי כת קומראן, המכונים גם "סוד היחד", היו חברה "סודית". מה המשמעות של התנהלות חברתית שכזו? מה היו הסודות בהם החזיקו אנשי קומראן? האם יש דמיון בינם לבין חברות אחרות בנות זמנם? בשאלות אלו ועוד עוסק המאמר תוך שימוש בעדויות פנימיות וחיצוניות על הכת, בהשוואה לשאר החברה היהודית, ובעזרת שימוש בידע אנתרופולוגי על התנהלות של חברות סודיות. /למידע מלא...

חיי הכת וארגונה  

מחבר:   דוד פלוסר

מילות המפתח: איסיים, כיתות ביהדות

על חיי הכת של האיסיים, שנראו בעיני העולם העתיק כהתגלמות של אידיאלים משותפים. הם חיו בשיתוף כלכלי, לא נשאו נשים והתנזרו מן היסוד הרע של חיי-מין. /למידע מלא...

כתות בימי בית שני : צדוקים, פרושים ואיסיים  

מחבר:   דוד פלוסר

מילות המפתח: איסיים, כיתות ביהדות, פרושים, צדוקים

על הפרושים, הצדוקים והאיסיים, שלושת הזרמים החשובים שהיו קיימים בימי בית שני. /למידע מלא...

מקדש ופוליטיקה : עלייתה ונפילתה של התנועה הצדוקית  

מחבר:   אייל רגב

מילות המפתח: כיתות ביהדות, צדוקים

ראיון עם ד"ר איל רגב על הצדוקים, אחת הקבוצות שפעלו בתקופת בית המקדש השני. בראיון התייחסות לשאלת המקורות על הצדוקים, המחלוקות בינם לבין הפרושים, היחסים הבין-אישיים בין הקבוצות השונות, ההלכות הצדוקיות והסיבות להיעלמותה של קבוצה זו. /למידע מלא...

בית הכנסת בתקופת בית שני - אופיו והתפתחותו  

מחבר:   ישראל לוין

מילות המפתח: תקופת בית שני, בתי כנסת, קריאת התורה

עד סוף תקופת בית שני היה בית הכנסת מוסד מרכזי בחיי העם היהודי. המאמר בוחן את ראשיתו של בית הכנסת, את הארכיטקטורה של המבנים השונים ואת תפקידיו המגוונים. אחד התפקידים המרכזיים היה קריאת התורה. /למידע מלא...

מלכותו של אגריפס הראשון  

מחבר:   מנחם שטרן

מילות המפתח: כיבוש רומאי בארץ-ישראל, תקופת בית שני, אגריפס הראשון

תיאור הנסיבות שהביאו להמלכתו של אגריפס הראשון, נכדו של הורדוס, ששלט בארץ ישראל בין השנים 44-41 לסה"נ. המאמר בוחן את יחסיו עם הקיסרים הרומיים ועם בתי הכהונה הגדולה ואת מעמדו בחברה היהודית. /למידע מלא...

מגינת ורדים לשממת מדבר  

מחבר:   אברהם אופיר שמש

מילות המפתח: תקופת בית שני, חורבן בית שני, ירושלים העתיקה, אקולוגיה של הצומח

המאמר בוחן את עולם הצומח של ירושלים בעת העתיקה ואת השפעת החורבן. אחד הביטויים לקדושתה של ירושלים היו תקנות בנוגע לגידולים המותרים בתחומיה וחלקם ישמשו לצורכי המקדש. במהלך המרד הגדול נהרסה הצמחיה לא רק בירושלים אלא גם בסביבתה. /למידע מלא...