חז"ל - תנאים ואמוראים  

מחבר:    ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט

מילות המפתח: תורה שבעל פה, ספרות חז"ל, תנאים, אמוראים, סנהדרין

המידע בדף זה עוסק בחז"ל - חכמינו זכרם לברכה, שהיו המנהיגים הרוחניים של עם ישראל. הסנהדרין, ה "תורה שבעל פה" ועל התנאים והאמוראים.     /למידע מלא...

דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : ספרות חז"ל  

מילות המפתח: משנה, תלמוד, ספרות חז"ל, הלכה, תנאים, מדרשי הלכה, אמוראים

המאמר עוסק בהתפתחותם של ספרי ההלכה לאחר חורבן בית שני: שיטתו של רבי עקיבא, קובץ ההלכות של רבי יהודה הנשיא, סידור המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, מ"תנאים" ל"אמוראים", והתהוותו ומהותו של התלמוד. /למידע מלא...

הישיבות בבבל בתקופת האמוראים  

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים

מידע ומקורות ראשוניים על ישיבות בבל : נהרדעא-פומפדיתא וסורא, על סדרי הלימוד בהן ועל הקשר בין ישיבות בבל לישיבות ארץ ישראל. /למידע מלא...

דורות האמוראים בארץ ישראל  

מחבר:   יהונתן עץ חיים

מילות המפתח: תלמוד בבלי, אמוראים

טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל. /למידע מלא...

מוסד הנשיאות בתקופת האמוראים  

מילות המפתח: תקופת המשנה והתלמוד, אמוראים

הנשיא היה הנהגה הדתית הרוחנית והייצוגית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים. תפקיד הנשיא עבר בירושה מאב לבנו. החל מהמאה הרביעית חלה ירידה בשיעור קומתם של הנשיאים וגם במעמדם בעיני השלטון הרומי, עד שלבסוף בטל מוסד זה. /למידע מלא...

ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל- סורא ופומבדיתא - הקדמה  

מחבר:   יואל פלורסהיים

מילות המפתח: ישיבות, אמוראים

ישיבת סורא שהוקמה ע"י רב, וישיבת פומבדיתא שהוקמה ע"י רב יהודה, במאה שלישית, היוו את תחילת מעבר ההשפעה מא"י לבבל, והשפעתן על תפוצות ישראל נמשכה מאות שנים. במאמר זה, מנסה המחבר לשחזר את השלבים שקדמו לייסודן של ישיבות אלו. בין היתר משווה המחבר בין המסורות העולות מן התלמוד הבבלי למסורות הגאונים, בעיקר איגרת רש"ג. כמו כן, מתייחס המחבר לספרות מחקר קודמת. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים  

מחבר:   אהרן אופנהיימר

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל

המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...