מאגר מידע
מאגר מידע > יהודים בתפוצות > יהודים באירופה במאות 20-18
מאגר מידע > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי סלוניקי בשנים 1939-1918

שלבי חינוכי: במכינת בית המדרש | מחבר: דוד בנבנשתי

עם סיום לימודי בתלמוד תורה נתקבלתי ל"מכינה". ב"מכינה" היינו נתונים בשתי רשויות. חלק מלימודינו, בעיקר לימודי חול, המשכנו בתלמוד התורה ושמענו שעורים מהפדגוג הדגול ר' יצחק אפשטיין. בלימודי הקודש היינו בהשגחתם של "מלמדים" שבחלקם היו מבוגרי "בית יוסף".

אחדים מהמלמדים היו ידועים בבקיאותם בתלמוד ובמקצועות עבריים וכן בהשכלתם הכללית. מעמדם בחברה היה מכובד. הם היו ניכרים בגישתם החינוכית לתלמידים.

מספר התלמידים היה מצומצם. בקבוצתי היו 8-9 תלמידים; בנים או נכדים לרבני העיר.

מבין ה"חכמים" – מורינו זכורים לי שלושה מהם, כל אחד והליכותיו המיוחדות: ח' אשר בוטון, רם קומה, בעל מזג טוב ונעים בהליכותיו. הוא לימדנו בעיקר משניות וסוגיות קצרות בתלמוד. מקום הלימודים היה בעזרת נשים המרווחת של בית הכנסת תלמוד תורה הגדול. אווירת בית הכנסת הגדול והמפואר היתה משרה עלינו הלך נפש מיוחד; ח' יוסף הכהן בן ארדוט מוותיקי הרבנים בעיר, קצר קומה, זקן לבן קצר עטר את לחייו, עיניו מאירות ולראשו מצנפת – הבוניטי, שחבשוהו רבני העיר. מקום הלימוד היה בביתו הפרטי ברובע שבו היו מתגוררים "הדונמיס" הם השבתאים. בכל פעם שעברנו על יד חצרותיהם היינו מתעכבים קמעא כדי להציץ במתרחש בהן. רבות שמענו עליהם וביחוד על התכנסותם בחדרי חדרים בזמן תפילותיהם וביחוד בחגים יהודיים ידועים.

בבית הרב היינו כבני בית. לעיתים היינו זוכים למאור פניה של הרבנית, בהעניקה לנו מפרי ידיה, מיני מאפה או מתיקה.

ביחוד השפיע עלינו ועל מהלך חיינו בעתיד רבנו ר' יצחק עמנואל ברודו הי"ד. הוא היה בר אבהן ובר אורין. אביו רבי עמנואל ברודו היה אחד מגדולי הרבנים בשאלוניקי בראשית המאה ה-20, אציל בהליכותיו, מקובל על הבריות כקטן כגדול, בקי בתלמוד ובפוסקים, שנון בדיבורו, דרשן מעולה ודיין מצויין. ר' יצחק בנו היה בקי גם בשפה העברית ובספרותה. הוא עסק רבות בליקוט חומר רב מספרי הפוסקים של רבני שאלוניקי. חומר זה סייע להיסטוריון ר' יוסף נחמה לחבר את תולדות הקהילה השאלוניקאית בכל הדורות.

בשנותיו האחרונות שימש כמזכיר כללי של בתי הדין הרבניים והשתתף בפעילות בעבודה התרבותית של הסתדרות "המזרחי". בתש"ג נספה עם בני ביתו בתאי הגזים בבירקנאו.

ר' יצחק ברודו ניחן בגישה אבהית ופדגוגית לחניכיו. בזכרונותי פרקי חיים בלתי נשכחים במחיצתו.

מקום הלימודים של קבוצתנו היה ברובע מגורי, בישיבה שהתפרסמה בעיר בזכות החזן למשפחת ן' עוזיליו שהצטיין בעיקר בקריאת פרשת השבוע בשבתות. מכל קצות העיר באו לשמוע את קולו הערב. בקריאתו בתורה בלחן הטעמים המסורתיים היה, לפעמים, חורג מטעמי המקרא והיה עובר לקריאה אומנותית בהתאם לסיפור שבתורה. מהקריאה האומנותית היה עובר לניגוני הטעמים המסורתיים. קריאתו זו היתה עושה רושם כביר על שומעיו.

ר' יצחק ברודו לימדנו בעיקר משניות ותלמוד וכן עברית וביחוד כתיבה תמה. בימות החורף הקרים היינו יושבים ומתחממים מסביב "המנגל" או הפ'וגרירו ובו גחלים לוחשות. בין פרק לימוד למשנהו היה שולח הרב לפעמים אחד התלמידים לקנות סימיטיס, מיני לחמניות שהיו ידועות בטעמן הטוב ובריחן הנעים והיו נאכלות יחד עם חלבה. לפעמים היה מצליח אחד החברים להביא ל"ישיבה" את מוכר הסחליפ, הוא המשקה החם העשוי מצמח מיוחד סחליפ (הוא, כנראה, "השחלב"). בימים בהירים וחמימים היתה עוברת על רבנו לפרקים רוח טובה, וביחוד אחרי השתתפותנו הפעילה בזמן הלימוד והתנהגותנו המופתית בזמן הלימודים, ויוצא אתנו לטיול מחוץ לעיר בהרים ובגאיות. לפעמים היינו לוקחים אתנו את הגמרא. אותו יום היה יום שכולו טוב. היינו צועדים יחד ברחובות הרובע, עוברים על ידי הג'דין דיב'ינטי (זה הרחוב הרחב ביותר בעיר, רחוב ה- 20 על שם רחבו), עוברים על פני הכנסיה הביזנטית העתיקה אייה סופיה (סופיה הקדושה) ועלים במעלה העיר בצפון לעבר חומות העיר העתיקות. שנים היו המקומות שהיו מפורסמים כמקום טיולים בעיר. האחד – המעין שיך סויו (לאמור מי הנגיד – השיך), שהיה נובע מצלעות ההר בסביבה עשירה בצמחיה צפופה. מימיו היו נקוים בברכות קטנות. היינו יושבים תחת עצים מצילים ומבלים שעות בנעימות.

מקום זה היה סואן מרוב מטיילים ביחוד בימי חגים.

והמקום השני לטיולים היה סמוך לחומות העיר העתיקות ובקרבת המבצרים הגדולים שהיו ידועים בשם יידי קולי, לאמור שבעת המבצרים. קרוב לחומות השתרע מישור רחב ידים ובו עצים גדולי הצמרת. ביחוד היה ידוע המקום יול-באבה שנתקדש ע"י המוסלימים והיוונים בגלל קבר הקדוש שבו. בצפון היול-באבה היה משוך בין ההרים נחל שלאורך גדותיו צמחו עצי פרי שונים, בגלל זה קראנו לנחל זה בשם "פלג הפירות". בצל עצי ערמונים ואלונים היינו ממשיכים לקרוא בספר הגמרא.

לחלקים נוספים של הספר:
שלבי חינוכי: המיסטרה
שלבי חינוכי: החברה
שלבי חינוכי: התלמוד תורה
שלבי חינוכי: מקצועות הלימוד ושיטות ההוראה
שלבי חינוכי: אירועים בחיי בית הספר
שלבי חינוכי: בבית מדרש לרבנים
שלבי חינוכי: במכינת בית המדרש (פריט זה)
שלבי חינוכי: בבית המדרש לרבנים
תנועות הנוער: הנוער במשפחה ובחברה
תנועות הנוער: אגודת נוער מחזיקי עברית


ביבליוגרפיה:
כותר: שלבי חינוכי: במכינת בית המדרש
שם ספר: משאלוניקי לירושלים - פרקי חיים
מחבר: בנבנשתי, דוד
תאריך: 1981
הוצאה לאור : ועד עדת הספרדים ועדות המזרח; מכון לחקר יהדות שאלוניקי; ישראל. משרד החינוך. המרכז לשלוב המורשת של יהדות ספרד והמזרח
בעלי זכויות: מכון לחקר יהדות שאלוניקי
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית