מאגר מידע
מאגר מידע > דתות והגות דתית > מפגשים ועימותים בין-דתיים > מסעות הצלב
מאגר מידע > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת השלטון הצלבני

הצלבנים מקימים ממלכה בארץ-ישראל | מחברת: קציעה אביאלי-טביביאן

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

הצלבנים מארגנים את ממלכתם

בראש ממלכת ירושלים הצלבנית עמד גוֹטפריד מבּוּיוֹן, שהוכתר למלך בטקס שנערך בכנסיית הקבר הקדוש. הצלבנים הנהיגו בממלכתם את המשטר הפיאודלי שהיה מקובל במערב אירופה, והתאימו אותו לתנאי המזרח. כמו באירופה, גם כאן נוצרו אחוזות פיאודליות והתגבשו שושלות של אצילים. ואולם, שלא כמו במערב אירופה, שבה הייתה האחוזה מרכז המבנה הפיאודלי, בממלכה הצלבנית שבמזרח הייתה העיר המרכז.

בואם של הצלבנים והצליינים לממלכת ירושלים הצלבנית, וגידול היצוא של סחורות מן המזרח לאירופה, הביאו לשגשוג של ערי הנמל. אחת הערים האלה הייתה עכו, ובה התפתחו מושבות של סוחרים איטלקים מגֶנוּאה, מוונציה ומפּיזה – כל מושבה ברובע נפרד משלה. הסוחרים האלה קיבלו מן השליט מעמד מיוחד: הם לא שילמו מֶכֶס על סחורות, הקימו לעצמם כנסייה והיו אחראים לניהול כל ענייניהם. הסוחרים סייעו לשמור על קשר בין הממלכה הצלבנית לבין אירופה.

הצלבנים מתבדלים מתושבי ממלכתם

כאשר הסתיים מסע הצלב הראשון, חזרו רוב הצלבנים לאירופה, ורק מעטים מהם התיישבו במזרח. אף-על-פי שהשלטון בממלכת ירושלים היה בידי הצלבנים, הם היו מיעוט בין התושבים, עד כדי כך שלא יכלו לאכלס אפילו רובע אחד בירושלים בירתם. אמנם בממלכה חיו נוצרים בני המזרח, אבל במנהגיהם ובשפתם הם דמו יותר למוסלמים, ולכן הצלבנים לא ראו בהם נוצרים כמותם. כך איבדו הצלבנים בעלי ברית שיכלו לסייע להם להשתלב במזרח ולהתאקלם בו.

יתר התושבים בממלכה הצלבנית היו יהודים, מוסלמים, שומרונים, דרוזים ושבטים נודדים של בדווים וטורקים. בהשפעת השלטון המוסלמי הממושך הייתה שפתם של רוב התושבים ערבית. הם עסקו בעיקר בחקלאות, ושילמו מסים לשליט הצלבני.

הצלבנים כונו בפי תושבי הארץ פראנקים, על שם ארץ מוצאם העיקרית (פראנקיה, צרפת), והם העדיפו להתבדל מן התושבים המקומיים. נוסף על ההבדל הדתי, היו עוד גורמים שהרחיקו אותם מיתר תושבי הממלכה: בני אירופה התקשו להסתגל לתנאי האקלים החם במזרח, הלבוש המזרחי היה זר להם, והם לא הבינו את לשונות התושבים המקומיים. אבל במרוצת השנים היו בין הצלבנים כאלה שהסתגלו למזרח, נשאו נשים מבנות המקום, וקשרו קשרי מסחר וחברה עם התושבים. (על משחק השחמט)

מבצרים מגנים על הממלכה הצלבנית

לצלבנים היה קושי להגן על הממלכה; שליטי ממלכת ירושלים לא הצליחו לחזק את ממלכתם באמצעות הגדלת מספר תושביה, כי מספר הצלבנים שרצו להשתקע בה היה מועט. לכן הקימו מבצרים, שנועדו להגן על הגבול הארוך של הממלכה ועל הדרכים שעברו בה. בעיקר היו חשובות הדרכים המוליכות לירושלים, כי המוסלמים שאפו לכבוש אותה. מבצרים הוקמו גם בערי החוף כדי לשמור על הקשר עם אירופה (מפה: ממלכת ירושלים הצלבנית).

במבצרים ישבו חיילים ופקידים, והם פיקחו על הנעשה בסביבה. התושבים באו אל המבצר לצורכי מסחר ומשפט, ובימי מלחמה מצאו מחסה בין חומותיו. הקשר בין המבצרים התנהל באמצעות משׂוּאות שהיו מדליקים והן נראו ממבצר למבצר, או באמצעות שיגוּר יוני דואר – שיטה שהצלבנים למדו מן המוסלמים. כך יכלו יושבי המבצרים להעביר במהירות וביעילות ידיעות מעבר הירדן דרך ירושלים אל יפו ואל עכו.

מסדרים משרתים את עולי הרגל

על ביטחון ממלכת ירושלים הצלבנית שמרו גם מִסדָרים צבאיים, שהוקמו בממלכה הצלבנית. שני המסדרים הגדולים היו מסדר ההוֹספּיטַלֶרים ומסדר הטֶמפּלֶרים.

ראשון הוקם מסדר ההוספיטלרים, והוא קיים בית הארחה ובית מחסה לחיים ולצליינים. המסדר פעל ליד כנסיית הקבר הקדוש ואנשיו נתנו שירות רפואי לעולי רגל שחלו ולאבירים שנפצעו בקרבות. במשך הזמן קיבל אותו מסדר על עצמו גם תפקיד של לחימה להגנת עולי הרגל וממלכת הצלבנים.

מסדר הטמפלרים הוקם כדי להגן על עולי רגל נוצרים שהגיעו לבקר במקומות המקודשים להם באזור ירושלים ובארץ-ישראל כולה. הטמפלרים הגנו על הצליינים בדרכם מנמל יפו לירושלים ולמקום טבילת ישו בירדן.

כוחם של המסדרים נבע מכך שהם היו צבא מאורגן ומוכן למלחמה, העומד לרשות השליט של ממלכת ירושלים הצלבנית בעת הצורך. לשני המסדרים האלה קמו כעבור זמן סניפים באירופה. הם התעשרו מכספים שקיבלו ממלכים, מאנשי כנסייה ומסוחרים, וכך נעשו גם כוח כלכלי חשוב.

קראו עוד:

מסעות הצלב - עימות בין מוסלמים לנוצרים בארץ ישראל
הצלבנים יוצאים לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים
הצלבנים מקימים ממלכה בארץ-ישראל (פריט זה)
ממלכת ירושלים הצלבנית נכנעת למוסלמים


ביבליוגרפיה:
כותר: הצלבנים מקימים ממלכה בארץ-ישראל
שם ספר: מסע אל העבר : מימי הביניים ועד העת החדשה
מחברת: אביאלי-טביביאן, קציעה
תאריך: 1997
הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים
בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המשך כותר: על פי תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לבית הספר הממלכתי.
2.  יועצים מדעיים: פרופ' מירי אליאב-פלדון, ד"ר גדי אלגזי, ד"ר שמחה גולדין.
3. השתתפו בכתיבה: חנה גינצברג, אסתר אביאלי, מרים כרמל.
4. היסטוריה לכיתה ז' בביה"ס הממלכתי.
5. כרטוגרפיה: תמר סופר.
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך יחידה 4 בספר.

| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית