מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת המנדט הבריטיעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > מיישוב למדינה > מאורעות

טגארט, שהיה מומחה אימפריאלי, היה עצמאי ולא כפוף לאדמיניסטרציה בארץ-ישראל או למפקד הצבא. הוא נשלח על ידי שר המושבות והיה אמור להגיש את המלצותיו לנציב העליון ולשר. העובדה שטגארט היה בטוח שהממשלה הבריטית תאשר את הקמת הגדר למרות כישלון הניסוי, ויכולתו למסור את בניית הגדר ל'סולל בונה' ללא מכרז, מעידות על חופש הפעולה הנרחב שניתן לו.97

האדמיניסטרציה בארץ-ישראל התנגדה לתפיסתו של טגארט ולדרך שבה ניהל את בניית הגדר. הלל דן, ממנהלי 'סולל בונה', העיד כי 'לא כל פקידי האדמיניסטרציה הבריטית בארץ קיבלו בעין יפה את מרותו של האורח מהודו [ו]טינתם אליו רבתה'.98 טגארט עצמו כתב אל הכהן בנוגע לגדר כי 'הממשלה אינה מבינה ואין בה רוח של שיתוף פעולה בנושא חשוב כל כך [...] יש לסלק כל מי שאיננו יכול להוציא אל הפועל'.99 ניתן לשער שטגארט עורר את התנגדות הפקידות הגבוהה לא רק בתפיסותיו אלא גם בכך שכפה עליהם את המלצתו להקים את הגדר, ושעקף אותם ומסר את בנייתה לידי 'סולל בונה' ללא מכרז. עם זאת כאשר סיים טגארט את שליחותו הראשונה, ביוני 1938, בעיצומה של בניית הגדר, הכינה לו האדמיניסטרציה מסיבת פרדה יוצאת דופן במלון 'המלך דוד', ועל השולחנות פרשו את דגם גדר הצפון. יש להניח שמיזם הגדר והוצאתו אל הפועל הרשימו אותם למרות הכול. הם כינו את הגדר Tegart's Wall, ביטוי המלמד גם הוא על הערכה אף שטגארט לא היה אהוד עליהם. יש להניח שעם עזיבתו את ארץ-ישראל חשו אנשי האדמיניסטרציה והמשטרה הקלה מהלחץ הבלתי פוסק שלו לקדם את המלצותיו.

שר המושבות מלקולם מקדונלד (MacDonald) ביקש לפגוש את טגארט מיד עם שובו מארץ-ישראל לאנגליה, כיוון ש'איננו יכולים לאפשר לעצמנו לאבד ולו גם פיסה קטנה מהמתקפה שלנו במלחמה בטרוריזם. החובה העיקרית שלנו היא להכניע את הטרור'.100 ואילו הנציב העליון ביקש שטגארט יחזור לארץ-ישראל לסייע במלחמה בטרור, והשהה את כל תכניות הארגון מחדש של המשטרה עד בואו לביקורו השני בארץ.101 גם מפקד הצבא החדש רוברט (בוב) היינינג (Haining), שנכנס לתפקידו באפריל 1938, ראה בטגארט איש בעל סמכות מקצועית בתחומו. הוא התכתב עם טגארט כשזה שהה בלונדון וביקש ממנו שיחזור בכל דרך 'כאיש קשר עם עבר הירדן [...] זה נשמע דחוק אבל במחשבה שנייה צריכים למצוא איזשהו תפקיד להבטיח את שהייתך [בארץ-ישראל] לפרק זמן'.102 סונדרס המפכ"ל הסתייג מחזרתו של טגארט לארץ-ישראל, מחשש שיעמוד בצלו ויאבד מעצמאותו.

הציבור היהודי התייחס בתחילה בחשדנות אל '[היועץ] הבנגלי',103 כיוון שהוא סבר שיש לשוב ולשלב שוטרים ערבים במשטרה. אך משה שרתוק שהכיר היטב את טאגרט ואת גישתו הרגיע את החששות.104 מנהיגות היישוב לרבדיה השונים הכירה את ביקורתו על המשטרה והאדמיניסטרציה משיחות רבות שניהלו עמו משה שרתוק, דב יוסף, גרשון אגרון, אבא חושי, הכהן ואחרים.105 הם היו ערים לוויכוח הנוקב של טגארט עם צמרת הממשלה בנוגע לגדר,106 ואף על פי כן דעתה של האדמיניסטרציה בנוגע לגדר היא שהשפיעה עליהם. הכהן היסס מאוד לפני שקיבל את העבודה לבניית הגדר: רק 'לאחר הפגישות עם [...] יוזמי הגדר וחסידיה, - מושל הגליל מר קירקברייד ובעיקר היועץ המיוחד לענייני ביטחון שהתארח כמה חודשים בארץ, סר צ'ארלס טגארט, נתמלאתי גם אני אמונה בערך הדבר ואפשרות הגשמתו'.107 הציבור היהודי התרשם שטגארט ביקש 'בלב תמים וברצון כן פתרון שלם לימים ארוכים'.108 לכן עוד בטרם סיים טגארט את שליחותו הראשונה, כבר במהלך בניית הגדר, ביקש חיים וייצמן מהלשכה הציונית בלונדון לפנות אל שר המושבות הנכנס מקדונלד ולבקש להאריך את שליחותו.109 כאשר הגיע זמנו של טגארט לסיים את שליחותו הראשונה כתב ה'פלסטיין פוסט' שנוכחותו של 'צרלס טגארט [...] השרתה ביטחון שניתן להכריע את הטרוריסט הארץ-ישראלי.110 לא פלא אפוא שהיישוב אימץ את המונח הבריטי 'חומת טגארט', מה עוד שהוא עצמו היה שותף מלא לבנייתה.

הערבים בארץ-ישראל ובסביבותיה ראו בגדר ובטגארט עצמו איום. הגדר, שכונתה אף בפיהם 'חומת טגארט', נתפסה אצלם באור שלילי, כחיץ שנועד לנתק את צפון ארץ-ישראל מסוריה ומלבנון על ידי גדר ה'מזכירה לנו את חומת סין'.111

לחלקים נוספים של המאמר:
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הקדמה
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : תפיסת המלחמה בטרור של טגארט כמומחה אימפריאלי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מדיניות הביטחון הבריטית- הוויכוח העקורני על דיכוי בכוח של המרד הערבי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הביקרות של טגארט על מצב הביטחון בצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : דוח טגארט - ההמלצה לבניית הגדר
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : ניסוי הגדר וכשלונו
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון ומערכת הבלוקהאוס בדרום אפריקה
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מערכת הגדר ומרכיביה בהמלצותיו של טגארט
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : היחס אל טגארט ואל מערכת הגדר (פריט זה)
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון - הבעיות המרכזיות
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : שאלת ערכה הצבאי של גדר הצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : סיכום

הערות שוליים:

  1. הממשלה לא אישרה בדרך כלל שום בקשה באופן גורף, כך למשל לא אושרה הוספת גלאים חשמליים, אולם טגארט הביא לאישור גלאים נוספים ליד מצודת נבי יושע.
  2. דן (לעיל, הערה 49), עמ' 126.
  3. טגארט אל הכהן, 8 באוגוסט 1938, אצ"מ, S25/4846. מדברי טגארט אלה עולה שהיה פער בין הנציב לממשלתו ביחס להמלצות טגארט, ראו: הערות לפגישה (לעיל, הערה 52).
  4. הערות שר המושבות בכתב יד, 5 ביוני 1938, Pro. CO 733/383/75742
  5. שר המושבות אל הנציב העליון, 31 באוגוסט 1938, מסמכי טגארט, קופסה 1, תיק 5.
  6. היינינג אל טגארט, 8 באוגוסט 1938, מסמכי טגארט, קופסה 4, תיק 4-3.
  7. המילה נוקבה וההשלמה שלי. ראובן זסלני אל דב יוסף, בכתב יד, 19 בינואר 1938 (חמישה ימים לפני שטגארט מסר את הדוח), בראש תיק אצ"מ, S25/22734
  8. כך כתב שרתוק במכתבו לתשבי: 'אני בקשר אמיץ עם טגארט ויחסו אחר לגמרי', שרתוק אל תשבי, 23 בספטמבר 1938, אצ"מ, S25/4846
  9. במחלקה המדינית פתחו תיק מיוחד למגעים עם טגארט. ראו: אצ"מ, S25/4846; טגארט, יומן ארץ-ישראל, 18 ו-28 בדצמבר 1937, מסמכי טגארט, קופסה 4.
  10. הכהן (לעיל, הערה 1), עמ' 68.
  11. חבס (לעיל, הערה 33), עמ' 12.
  12. מ' בוגדן, 'עם הגודרים', דבר, 19 ביולי 1938; חבס (שם), עמ' 37.
  13. וייצמן אל גב' דוגדייל (Dugdale), מברק אל הלשכה המדינית בלונדון, 26 במאי 1938, אצ"מ, S25/4846
  14. Palestine Post, 14 June 1938
  15. 'Sir Charles Tegart Palestine Press Cuttings', מסמכי טגארט, 'אל דיפע', 2 במאי 1938.
ביבליוגרפיה:
כותר: הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : היחס אל טגארט ואל מערכת הגדר
מחבר: קרויזר, גד
תאריך: תמוז תשס"ו , גליון 120
שם כתב עת: קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה
הוצאה לאור : יד יצחק בן-צבי
בעלי זכויות: יד יצחק בן-צבי