מאגר מידע | חזרה3 | הדפסה

עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת המנדט הבריטיעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > מיישוב למדינה > מאורעות

כבר מראשית הבנייה החלו חבורות ערבים חמושים לחבל בגדר, וזאת כיוון שראו בהקמתה לא רק ניסיון בריטי למגר את המרד, אלא גם ניסיון ליישם בפועל את תכנית החלוקה של ועדת פיל.112 העיתונים הערביים 'בירות', 'אליום' ו'אלאסתקלאל' (דמשק) פרסמו הצעות כיצד לחבל בה.113 חבורות החמושים היו נתונות במאבקים פנימיים חריפים, וניסיונות שנעשו בדמשק לאחד את הקבוצות השונות נכשלו,114 ועל כן פעלו החבורות נגד הגדר בנפרד. בעזרת תושבי הכפרים הסמוכים לגבול, שעל פי ידיעות מודיעיניות מיהרו בשל כך לסיים את הקציר,115 חיבלו בגדר ועקרו חלקים גדולים ממנה. הדבר לא נסתר מעין הציבור, והעיתונות דיווחה על כך באופן שוטף.116 שרתוק, מנהל המחלקה המדינית, שעסק באופן אישי בנושאי הביטחון והתיישבות 'חומה ומגדל', קיבל דוחות מפורטים על החבלות בגדר, שהגיעו במקרה אחד עד הרס של 12 ק"מ.117

אין ספק שהמורדים הפגינו בהרס הגדר כושר ארגון וביצוע למרות הבעיות הפנימיות ביניהם. עם זאת הם לא הצליחו להפסיק את בניית המיזם, והגדר הושלמה בתוך כשלושה חודשים. הן השלטונות האזרחיים והן המשטרה לא הגיבו כראוי על ניסיונות ההרס.118 ראובן זסלני (שילוח), שחיבר את אחד הדוחות המרכזיים בפרשה, דיווח שקצין המחוז הערבי בצפת ידע מראש על אחת הפעולות שבמהלכה הרסו החבורות החמושות בסיוע כפריים 5 ק"מ של הגדר. קצין המחוז הערבי רמז לכפריים בפגישת המוח'תארים הערבים עם השלטונות שהתקיימה במלכיה שבועיים קודם לכן, ש'השלטונות בכללם אינם מביטים בעין יפה על הקמת גדר התיל'.119 האדמיניסטרציה ראתה בהקמת הגדר את 'תכניתו של אנגלי מטורף ידיד היהודים, ועל כן לא תתרגש הממשלה יותר מדי אם יקרה לגדר משהו'.120

אנשי החבורות והכפריים חיבלו בקטעים בגדר ללא קושי כיוון שהכוחות סיירו לאורך הגדר רק פעם בשבוע, והמרווחים בין המצדיות (הפילבוקסים) ותחנות המשטרה היו גדולים. בין הסיורים ערכו הכנופיות תצפיות ואספו מודיעין. קצין ששירת לאורך הגדר, ושהגיע לחופשה באנגליה, תיאר זאת ב'דיילי הראלד':

כשהם יודעים שהסיור חלף והם לא יחזרו במשך שבוע הם פורצים את הגדר בנקודה שהם בוחרים [מבצעים את פעילותם] וחוזרים בחזרה לעבר האחר של הגדר. עד שהכוחות מגיעים הכנופיות כבר נמצאות בשלווה גמורה בטריטוריה שלהן.121

תיאור זה עולה בקנה אחד עם מה ששמע שרתוק מפיו של טגארט, שאמר שכיוון שזמני הסיור קבועים וידועים, החבורות הממתינות יכולות לחצות את הגבול ולהגיע למקום מקלט ללא קושי.122 חולשת המשטרה באה לידי ביטוי לא רק ביכולת המוגבלת של סיוריה לאורך הגדר אלא גם בחוסר רצונה לטפל במסיתים ידועים בכפרים. נטען כלפיה שלא עודדה אלמנטים מתונים, ושנכשלה בהרשעת מי שחיבלו בגדר, ושזהותם הייתה ידועה.123 ישראל גלילי כתב בדוח שחיבר ש'הערבים בראותם אפס פעולה מצד השלטון גילו נטיה לעזור למנהיגי הכנופיות'.124 השוטרים הבריטים, שחלקם הועברו מהערים הגדולות במסגרת הארגון מחדש של המשטרה, לא עמדו בתנאי הבידוד הקשים של הספר, שסחטו אותם מבחינה פיזית ומנטלית.125

ראוי לציין שבאותה תקופה התמקם באזור הגדר אורד וינגייט, שעסק אז בהקמת יחידתו החדשה, 'פלוגות הלילה'. הוא ישב באיילת-השחר ובחניתה וביקש להיות מעורב בשמירה על הגדר כדי למנוע את הריסתה. מושל מחוז הצפון סירב, למרות הצורך הדחוף בקצינים מסוגו, ודחה את בקשתו בטענה שאין להכניס נוטרים יהודים לשטחים ערביים.126 המושל חשש מפגיעה באינטרסים הבריטיים127 ולא פחות מכך מיחסו של וינגייט לכפריים הערבים. גם היישובים היהודיים שליד הגדר חששו מכך וסירבו להעמיד לרשותו כוח אדם וסיוע לוגיסטי נחוץ, למרות המצב הקשה שבו היו נתונים.128 לא הייתה זו הפעם הראשונה שיישובים יהודיים סירבו לשתף פעולה עם וינגייט, למעשה כבר כשהגיע לראשונה לקבוצת טירת-צבי, במרס 1938, לא נטו אנשי המקום לצאת אתו לפעילות מחוץ לגדר. אחת הסיבות הייתה שפעילותו נגד הערבים הייתה כוחנית ופגעה ביחסים עם ערביי הסביבה.129 אנשי הגליל העליון העדיפו לבקש הגנה על שטחיהם ממפקח מחוז צפון130 ולא לשתף פעולה עם וינגייט. חששם היה שהשיטות הברוטליות שנקט וינגייט נגד הכפרים הערביים יפתחו מעגל דמים.131 נציגי המשקים בגליל העליון אף הרחיקו לכת והתלוננו בפני השלטונות בצפת על פעולותיו החריגות של וינגייט. 132 וכלן דרשו היישובים להכניס את הצבא לאזור.

לחלקים נוספים של המאמר:
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הקדמה
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : תפיסת המלחמה בטרור של טגארט כמומחה אימפריאלי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מדיניות הביטחון הבריטית- הוויכוח העקורני על דיכוי בכוח של המרד הערבי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הביקרות של טגארט על מצב הביטחון בצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : דוח טגארט - ההמלצה לבניית הגדר
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : ניסוי הגדר וכשלונו
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון ומערכת הבלוקהאוס בדרום אפריקה
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מערכת הגדר ומרכיביה בהמלצותיו של טגארט
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : היחס אל טגארט ואל מערכת הגדר
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון - הבעיות המרכזיות (פריט זה)
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : שאלת ערכה הצבאי של גדר הצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : סיכום

הערות שוליים:

  1. פרוטוקול ישיבה במחנה הגדר במלכיה, 11 ביוני 1938, אצ"מ, S25/4935
  2. הערה של שרתוק בכתב יד, 'הנדון: גדר תיל', 20 ביוני 1938, אצ"מ, S25/4395
  3. פרוטוקול (לעיל, הערה 112).
  4. שם.
  5. 'התקפה על מחנה הפועלים של הגדר הדוקרנית', הארץ, 21 ביוני 1938; 'צבא ירוכז בצפת והסביבה', שם, 30 ביוני 1938; 'יריות על חניתה מעבר לגבול', שם, 3 ביולי 1938; 'הטלת קנסות כבידים על כפרים ערבים סוררים', שם, 29 באוגוסט 1938.
  6. ר"ז (ראובן זסלני) אל שרתוק, 'דוח בנדון: חבלות בגדר התיל', 26 ביוני 1938, אצ"מ, S/25/4935
  7. הכהן אל טגארט, 22 ביולי 1938, מסמכי טגארט, קופסה 2, תיק 2.
  8. דוח זסלני (לעיל, הערה 117), עמ' 2; הכהן אל ממלא מקומו של קירקברייד, 23 ביוני 1938, אצ"מ, S25/4935
  9. דוח זסלני (לעיל, הערה 117), עמ' 2.
  10. Tegart's "Wall" Helps Raiding Gangs', Daily Herald, 27 June 1938
  11. מ' שרת, יומן מדיני, ג: תרצ"ח – 1938, בעריכת א' מלכין, תל-אביב תשל"ב, עמ' 86
  12. זסלני הביא כדוגמה למתונים בעלי השפעה שיש לטפחם את כאמל חסין מחלסה, שזוהה כרוצחו של טרומפלדור, ושהכנופיות הוציאו עליו גזר דין מוות. חסין הפך למשתף פעולה עם היישוב ועמד בקשרים עם יהושע (ג'וש) פלמון, והוא נהרג בסופו של דבר על ידי הסורים בסוף מלחמת העצמאות. ראו: דוח זסלני (לעיל, הערה 117); נ' רוגל, תל חי: חזית בלי עורף, תל-אביב 1979, עמ' 256.
  13. גלילי התייחס בעיקר לחוסר הנוכחות הצבאית בשטח, ראו: דוח גלילי ליולי 1938, בכתב יד, בעברית וחלקו באנגלית, אצ"מ, S25/22753
  14. לדברי הורן השוטרים לא עמדו בפקודות הקבע, וזאת בעיקר בגלל השינויים התכופים שחלו בהן והשחיקה של תנאי הספר. ארבעה סמלים הורדו בדרגה, ארבעה שוטרים שוחררו מהשירות, סמל ושישה שוטרים התפטרו. בעקבות זאת היה צורך להגביר את המשמעת והפיקוח. ראו: הורן (לעיל, הערה 47), עמ' 486.
  15. דוח זסלני (לעיל, הערה 117). במפקדה נמנעו מפעולה העלולה להביא יהודים וערבים לידי סכסוך מזוין. ראו: כ' סייקס, אורד וינגייט, תרגם י' גולדמן, תל-אביב תשכ"א, עמ' 133.
  16. סטמפלר (לעיל, הערה 9), עמ' 161.
  17. 'הוצתו שדות ראש פינה ואיילת השחר', הארץ, 25 במאי 1938; 'הותקפה יסוד המעלה', שם, 6 ביוני 1938; 'הושחת גן פירות של אלף עצים. בראש פינה של הד"ר ירוסלבסקי', שם, 8 ביוני 1938.
  18. הערת ראובן אור בסוף 'אפיזודות מתקופת שהותו של וינגייט בטירת צבי, ובסופו השאלה מדוע עזב וינגייט את טירת צבי', מאת אבישי יורב, עבודת מחקר פנימית על ההיסטוריה של טירת-צבי, ראו: http://www.yorav.co.il/tirat zvi/tirat-zvi-wingate.htm. ההתנגדות לא הייתה דווקא בגלל ציות למדיניות ההבלגה של ה'הגנה'. נראה יותר כי האינטרס המקומי להחזרת השקט גבר על האינטרס הביטחוני הלאומי. עדויות אלה נותנות משקל רב לעדויות שהביא שגב על שיטותיו האכזריות של וינגייט בכפרים הערביים, שיטות ש'הלכו והחמירו עם הזמן' עד כדי פגיעה בחייהם של הכפריים, ראו: ת' שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, ירושלים 1999, עמ' 349. אורן הסתייג מכך וטען כי הארת צדדים אלה בפעילותו של וינגייט היא חלק ממתקפה של ה'היסטוריונים החדשים' על דמותו של 'הידיד', ראו: מ' אורן, 'אורד וינגייט: ידידות במבחן', תכלת, 10 (חורף תשס"א), עמ' 29-28. אניטה שפירא האירה את אופי פעילותו הבעייתי של וינגייט בכפרים הערביים – על פי שמועות שציטטה נהג וינגייט להעמיד בשורה את הגברים של כפר חשוד ולירות בכל עשירי למניין. ראו: א' שפירא, 'חרב היונה: הציונות והכח 1948-1881, תל-אביב 1993, עמ' 343, וכן בספרה: יגאל אלון: אביב חלדו, ביוגרפיה, בני-ברק תשס"ד, עמ' 152 והערה 49.
  19. 'הגליל העליון תובע הגנה', הארץ, 9 ביוני 1938.
  20. דוח זסלני (לעיל, הערה 117). ראו גם: י' סלוצקי, ספר תולדות ההגנה, ב, חלק ב: מהגנה למאבק, תל-אביב תשכ"ד, עמ' 921. להערכתנו במקרה של גדר הצפון חוסר נכונותה של האדמיניסטרציה הבריטית להפעיל את וינגייט השתלב בעוינותה לגדר. על עוינותו של וינגייט לאדמיניסטרציה בארץ-ישראל ראו האירוע בגדר הצפון: דן (לעיל, הערה 49), עמ' 130-129.
  21. זסלני הזכיר את ח"ש כאחד המתנגדם לווינגייט, ראו: דוח זסלני (לעיל, הערה 117). ככל הנראה מדובר בחיים שטורמן, המוח'תאד של עין-חרוד וממיסדיה. עף שהיה מיודד עם וינגייט חלק עליו בעניין היחס הראוי לערבים. שטורמן נהרג כשעלה על מוקש. וינגייט כתב על זר הפרחים שהניח על קבדו: 'הודי גדול, ידיד הערבים, הוכרע בידי ערבים'. ראו: סלוצקי (לעיל, הערה 131), עמ' 772-871.
ביבליוגרפיה:
כותר: הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון - הבעיות המרכזיות
מחבר: קרויזר, גד
תאריך: תמוז תשס"ו , גליון 120
שם כתב עת: קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה
הוצאה לאור : יד יצחק בן-צבי
בעלי זכויות: יד יצחק בן-צבי